באסו קונטינואו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: לעיתים |
מ הוספת קישור לצ'מבלו |
||
שורה 4:
יחד עם זניחת שיטת ההלחנה ה[[מודוס (מוזיקה)|מודאלית]], התמורה הסגנונית בכתיבה ההרמונית שבתורה הזמינה תמורות בבניית כלי הנגינה כיוונם (Pitch) וכיוונונם (Temperament), הבאסו קונטינואו מהווה נקודת המפנה ואבן בוחן בין מוזיקת הרנסאנס למוזיקת הבארוק. הקונטינואו הוא חלק כל כך מהותי ושגרתי הטבוע במוזיקת בארוק עד כדי הנוהג המקובל לציין במיוחד יצירות שאינן דורשות קונטינואו, ולא רק באילו יצירות נדרש, לדוגמה הסיווג המיוחד של הסוויטות לצ'לו והסונטות ופרטיטות לכינור מאת [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]] כ"סוויטות לצ'לו ללא ליווי קונטינואו" וכיוצא בזאת.
תפקיד הכלי ההרמוני לא נכתב במלואו, ועל הנגן למלא את ההרמוניה הנכונה לפי ראות עיניו, כך שנשמרת מידה רבה של אלתור. צירופי הכלים היו שונים בתקופות שונות. כך למשל בבארוק המוקדם היו נפוצות קבוצות קונטינואו גדולות (עוגב, מספר צ'מבלי, מספר תיאורבי, נבל וכו'), ואילו במחצית הראשונה של המאה ה-18 היה נפוץ צירוף מופחת כלים של [[צ'מבלו]] וצ'לו. ברוב המקרים לא ציין המלחין באילו כלים להשתמש, והסתפק בציון המילים "באסו", "קונטינואו", "פונדמנטו" וכדומה.
כל קו באס נוגן כקונטינואו. ברוב המקרים - אם כי לא תמיד - הוסיפו המלחינים שורת מספרים מעל קו הבאס כדי לייצג את ההרמוניה שיש לנגן. המספרים מייצגים את ה[[מרווח (מוזיקה)|מרווח]] מקו הבס - למשל הספרה 6 מסמלת סקסטקורד, אקורד המורכב מ[[טרצה]] ו[[סקסטה]] מעל הבס. בכל-אופן, ביצירות רבות אין מספרים (או מספר מועט שלהם) ועל נגן הקונטינואו לדעת לפענח את ההרמוניה בלעדיהם.
| |||