פנטיום – הבדלי גרסאות

'''פנטיום''' (ב[[אנגלית]]: '''Pentium''') הוא [[שם מסחרי]] ל[[מעבד]]י הדור החמישי ממשפחת ה-ה־[[x86]] מתוצרת חברת [[אינטל]].

מעבד זה יצא לשוק לראשונה ב-ב־[[22 במרץ]] [[1993]].

חברת אינטל החלה לייצר [[מיקרו-מעבד|מיקרו־מעבד]]ים כבר בשנת [[1971]] ואת [[יחידת עיבוד מרכזית|יחידת העיבוד המרכזית]] הראשונה ל[[מחשב אישי|מחשב האישי]] ייצרה בשנת [[1981]] עבור חברת [[יבמ]].

ב-ב־[[1982]] פיתחה אינטל מעבד משוכלל יותר, שקיבל את הקוד [[80186]], ואת המעבד בארכיטקטורת 16 סיביות בשם המסחרי 80286 ששימש במחשבי AT של יבמ.

אינטל, שרצתה להתמקד בפיתוח מעבדים מתקדמים, וכן בגלל דרישת יבמ לשני ספקים לפחות לפריטים נרכשים, יצרה שיתף פעולה עם חברת [[Advanced Micro Devices|AMD]] ואפשרה לה לייצר מעבדים מסוג 8086 ו- 80286ו־80286, אולם ביטלה את ההסכם לאחר זמן קצר.

ב-ב־[[1985]] זמן קצר אחרי שאינטל הוציאה לשוק מעבד בעל ארכיטקטורת 32 סיביות בשם המסחרי [[80386 (מעבד)|80386]] (שנודע בכינויו 386), הופיעו בשוק מעבדים של חברות מתחרות (Cyrix AMD ואף IBM) שהשתמשו בספרות 386 (או am386 במקרה של AMD) כחלק משמם, כדי להדגיש את העובדה כי מעבדים אלו תואמים למעבד של אינטל, ויכולים להריץ כל תוכנה שנכתבה עבורו.

אינטל, שכבר הייתה בשלבי הפיתוח האחרונים של המעבד 80486 (המוכר כ-486כ־486), והחלה בפיתוחו של המעבד 80586, פנתה לבית המשפט בתביעה לאסור על מתחרותיה (AMD ואחרות) לשווק מעבדים בשמות דומים לשמות המסחריים שלה.

אנשי השיווק של אינטל, שקיבלו ייעוץ מחברת שמתמחה בשמות מסחריים, לקחו את המילה ב[[יוונית]] עתיקה ל[[5 (מספר)|חמש]] – פנטה, בתוספת הסיומת ה[[לטינית]] "יום" ויצרו סימן מסחרי ייחודי – '''פנטיום''', והשתמשו בשם זה במקום להשתמש בשם ה"טבעי" אחרי 80386 ו-80486ו־80486, כלומר 80586.

**פנטיום M, זוהי גירסת דור שישי למחשבים ניידים המבוססת על פנטיום 3, כאשר פותח במרכז הפיתוח ב[[חיפה]] שם הקוד שלו היה "בניאס" ולגרסה השנייה קראו "דותן". מעבד זה מוכר גם כ"סנטורינו", אם כי סנטורינו הוא מכלול שלם ולא המעבד בלבד.

**** בסדרה זו נכללים: Core Duo (שתי ליבות) ו-Coreו־Core Solo (ליבה אחת)

**פנטיום D - גרסת שתי ליבות לוגיות של פנטיום 4. זהו המעבד האחרון מסדרה זו. (המעבד תמך ב-ב־[[64 ביט]])

**Core 2 (כולל: Pentium Dual-Core ,{{כ}}[[Core 2 Duo]] ואת Core 2 Quad). דור זה מבוסס על ארכיטקטורת Core. כולל מעבדים כפולי ליבה ומרובעי ליבה. (הסדרה תמכה ב-64ב־64 ביט בדומה למעבדי הפנטיום האחרונים)

** Core I5

גרסאות מוחלשות של מעבדים אלו יצאו לשוק תחת השם [[סלרון]] והמשיכו בכך את מסורת המעבדים המוחלשים כדוגמת 386sx ו- 486sxו־486sx.

המיקרו-ארכיטקטורההמיקרו־ארכיטקטורה של הפנטיום היא (NetBurst), המאפשרת עבודה במהירות השעון עד 4GHz4 GHz.

מעבדים שנחשבו כפולי ליבה מטכנולוגית ה-HTה־HT של אינטל שחזרה לשימוש במעבדי ה-Coreה־Core I7.

* Smithfield ([[פוטוליתוגרפיה|ליתוגרפיה]] 90 ננומטר)

* Presler XE (ליתוגרפיה 65 ננומטר, המעבד הראשון מסדרת האקסטרים של אינטל שכלל שתי ליבות פיזיות וארבע ליבות לוגיות, המעבד היה כפול ליבה אמיתי ועבד בתדר של 3.2GHz2 GHz, 3.46GHz46 ו-3GHz ו־3.73GHz73 GHz אך מעבדים אלו לא כללו את הטכנולוגיה של מעבדי ה-Pentiumה־Pentium D ולכן לא הכילו את טכנולוגיית ה-HTה־HT)

סדרה זו מבוססת על גבי ארכיטקטורת ה-Coreה־Core הקיימת במעבדים כפולי הליבה של אינטל, הסדרה נועדה לשוק הנמוך. השוני הוא מהירות שעון נמוכה יותר וזיכרון מטמון נמוך לעומת מעבדי ה-Coreה־Core 2. מעבדים אלו לא בנויים על הארכיטקטורה של פנטיום 4 ו-Dו־D ולכן אינם מכילים ליבות לוגיות אך מכילים 2 ליבות פיזיות הודות לארכיטקטורת ה-Coreה־Core. למעבדי E2000 יש 1MB של זיכרון מטמון וליתוגרפיה של 65 ננומטר, למעבדי ה-E5000ה־E5000 וה-E6000וה־E6000 יש 2MB של זיכרון מטמון והם יוצרו בליתוגרפיה של 45 ננומטר. מהירות השעון נעה בין 1.6GHZ6 GHZ עד ל-2ל־2.4GHZ4 GHZ במעבדי ה-E2000ה־E2000. ובמעבדי ה-E5000ה־E5000 וה-E6000וה־E6000 מהירות השעון נעה בין 2.5GHZ5 GHZ לגרסת ה-E5200ה־E5200 עד ל-2ל־2.93 למעבד ה-E6500ה־E6500,{{הערה|1=למעבדי ה-E6000ה־E6000 יש שם דומה למעבדי ה-E6000ה־E6000 של משפחת ה-Coreה־Core 2 אך התדר שונה וכך גם הטכנולוגיה.}}

* Socket 4 שימש את מעבדי הפנטיום במהירות 60-6660–66 [[MHz]]

* Socket 5 שימש את הדור השני - מעבדי הפנטיום במהירות 75-133MHz75–133 MHz

* Socket 7 שימש את מעבדי הפנטיום במהירויות 75-233MHz75–233 MHz, תמך גם במעבדים שתוכננו עבור Socket 5 ושימש גם מעבדי פנטיום MMX

* Slot 1 תושבת אליה נכנס כרטיסון שעליו הורכב המעבד, שימשה את הפנטיום 2, פנטיום 3 וגרסאות סלרון במהירות שעד 466MHz466 MHz

* Socket 370 שימש מעבדי פנטיום 3 במהירויות 500-1400500–1400 וגרסאות סלרון במהירויות 300-1400300–1400, (370 היה מספר הפינים של המעבד)

* Socket 423 שימש מעבדי פנטיום 4 וסלרון (במהירויות 1300-2000MHz1300–2000 MHz) מהירות FSB של 100MHz100 MHz

* Socket 478 תומך במעבדי פנטיום 4 במהירויות 1400 עד 3400MHz3400 MHz, שהם 1.4-3.4GHz4 GHz, במעבדי סלרון במהירויות 1.7-3.2GHz2G Hz ובמעבדי סלרון D. תומך במהירות FSB של 400, 533 ו-800ו־800

* Socket 1366 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה-Bloomfieldה־Bloomfield כחלק מפלטפורמת ה-Coreה־Core I7 (סדרה 900) שיצאה לשוק בנובמבר [[2008]]

* Socket 1156 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה-Lynfieldה־Lynfield והClarcksfield כחלק מפלטפורמת ה-Coreה־Core I5 שיצאה לשוק בספטמבר [[2009]]. כמו כן משמשת גם למעבדי ה-Lynfieldה־Lynfield בפלטפורמת Core I7 בסדרה 800.{{הערה|1=[http://www.pcmagazine.co.il/guides/pid=6320&name=intel-core-i5-nehalem Core I5 מול Core I7]}}

* Socket 1155 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה-Sandyה־Sandy Bridge ו-ו־[[Ivy Bridge]] ל-I7ל־I7, I5, I3 ופנטיום.

* Socket 1150 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה-ה־[[Haswell]] ו-Boardwellו־Boardwell ל-I3ל־I3, I5, I7 ופנטיום.

* Socket 1151 הוא התושבת שעליה מורכבים מעבדי ה-ה־[[Skylake]] ו-Canonlakeו־Canonlake העתידיים ל-I3ל־I3, I5, I7 ופנטיום.

* צבי קצבורג, [http://www.pc.co.il/?p=27231 פנטיום - עדיין המעבד השולחני הפופולרי ביותר של אינטל], באתר [[אנשים ומחשבים]], 14 בפברואר 2010