שולמית שחר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
קו מפריד בטווח מספרים
שורה 11:
==מחקריה==
===תחומי מחקריה===
מחקריה של שחר עוסקים בחברה האירופית של [[ימי הביניים]], בעיקר במאות ה-[[המאה ה-15|15]]-[[המאה ה-12|12]]. הם מתמקדים בקבוצות שוליים בחברה האירופית דאז: נשים, ילדים, מינים, זקנים ושאר שוליים ב[[העת החדשה המוקדמת|עת החדשה המוקדמת]] ב[[צוענים]]. הם מבוססים על קריאה משווה של מקורות מרחבי אירופה השונים לאורך מאות בשנים.
 
שחר בולטת בכך שבניגוד לחוקרים רבים באקדמיה הישראלית שכותבים באנגלית, היא כותבת את ספריה בעברית בלבד והללו מתורגמים אחרי כן לשפות זרות.
שורה 17:
===אודות ספריה===
====המעמד הרביעי: האשה בחברת ימי-הביניים====
ספרה זה של שחר ראה אור לראשונה בעברית בשנת 1983 (התשמ"ג) ב[[הוצאת דביר]] והוא תורגם לאנגלית, גרמנית, הולנדית, הונגרית, סינית וקוריאנית, זהו ספרה המצוטט ביותר. רוב ההיסטוריה שנכתבה היא היסטוריה של גברים וזהו ניסיון לכתוב את ההיסטוריה של הנשים: מעמדן, זכויותיהן של נשים משכבות חברתיות שונות. היו אמהות בתי מנזר שהיו נשים חזקות וחופשיות, שניהלו לפעמים קהילה גדולה עם רכוש. בשכבה השלטת היו נשים שירשו פיאודום שיש והיה כרוך בסמכויות פוליטיות וכלכליות משמעותיות ביותר. הנשים איבדו מקור סמכות זה כשבא הקץ לפיאודליזם הפוליטי והמשטר האבסולוטיסטי החל להתגבש. היה פער גדול בין חיי הנשים בשכבות החברתיות השונות, אולם היה גם מכנה משותף: בכל שכבות החברה היו זכויות הנשים מצומצמות בהשוואה לאלה של הגברים בשכבות החברתיות. גם לפני שחר נכתב על היבטים שונים בחיי הנשים ובמעמדן בתרבות ימי הביניים, אולם זהו הספר הכללי המקיף הראשון.
 
====ילדות בימי-הביניים====
שורה 23:
 
====החורף העוטה אותנו: להזקין בימי הביניים====
הספר התפרסם ב-1995 בהוצאת דביר. קיימת כיום אידיאליזציה של היחס לאנשים הזקנים בעבר. אולם ממחקרה של שחר מסתבר שהיחס לזקן ותדמיתו לא היו חד משמעיים ב[[מערב אירופה]] של ימי הביניים. לצד תדמית הזקן בעל הניסיון והחכם שחובת הצעירים לכבדו קיימת גם תדמית הזקן הנלעג, והטרדן שכל חוכמתו אבדה לו ושב להיות כילד. קיימת כיום גם הדעה שכל הזקנים טופלו על ידי צאצאיהם במסגרת משפחה מורחבת, ולא היא. בדרום אירופה (ספרד, דרום איטליה וסיציליה) אכן מקובל היה ששלושה דורות יחיו תחת קורת גג אחת וזקן המשפחה שמר על סמכותו עד מותו. אולם בצפון אירופה קיימים היו הסדרים שונים אחרים בכל השכבות החברתיות. מהמחקר עולה בבירור שבניגוד לדיעה הרווחת שאנשים נחשבו בימי ביניים לזקנים בגיל 40, הרי שלמעשה אדם נחשב לזקן בגיל 70-6060–70. אחוז הזקנים באוכלוסייה ללא ספק היה נמוך בהרבה מאשר בחברה המערבית של [[המאה ה-21]], אולם גם אז היו אנשים שהגיעו לזקנה מופלגת. הספר תורגם לאנגלית.
 
====מכתבי אבלר ואלואיז====
שורה 29:
 
====נשים בתנועת מינות של ימי-הביניים: אנייס ואיגט הוולדנסיות====
ספרה זה של שחר יצא לאור בהוצאת [[מוסד ביאליק]] בשנת 2001. ספר זה הוא על שתי נשים שהיו חברות ב[[התנועה הוולדנסית|תנועה הואלדנזית]]: אנייס ואיגט, שנעצרו ונשפטו בבית דין של ה[[אינקוויזיציה]] באוגוסט 1319. שחר מתארת את הקורות אותן ואת עולמן החברתי והרגשי. בספר זה ובמאמרים שונים של שחר ניסתה שחר לבדוק האם תנועת המינות תורמת להעלאת מעמדן החברתי של הנשים. שחר בדקה האם ה[[תאולוגיה]] או המעמד החברתי השולי של המינים קובע את מעמד חבריהם והגיעה למסקנה שלא התאולוגיה קובעת את מעמד הנשים בחיים הדתיים. מיעוט נרדף וולונטרי נוטה לקיים שוויון בין החברים וזה דבר שהקנה מעמד ריאלי גבוה יותר לנשים בתוך כתות המינות. אף פעם לא היה מעמדן שווה לזה של הגברים, אבל מעמדן היה טוב בהשוואה למעמדן בכנסייה ההגמונית. הספר תורגם לאנגלית.
 
====גוף ראשון בשני קולות: האוטוביוגרפיה של גיבר מנוז'ן ויהודה-הרמן====
שורה 35:
 
====הצוענים: עם הנוודים של אירופה====
ספרה זה של שחר ראה אור בהוצאות [[מפה - מיפוי והוצאה לאור|מפה]] ואוניברסיטת תל אביב בשנת 2006. ספר זה עוסק ב[[צוענים]] באירופה בעת החדשה המוקדמת.
שחר ניסתה לבדוק מדוע מצבם של הצוענים גרוע כל כך, כפי שאנו מבחינים בו כיום, בעיקר בארצות מזרח אירופה. היא חקרה את התפתחות היחס אליהם והמעמד שלהם, בראשית הופעתם במערב אירופה, ולאיזה כיוון התפתח, וגילתה שמצבם לא השתפר וניסתה לבדוק למה החברה הסובבת אותם מפלה אותם. לפי מחקרה לא היו צוענים במערב אירופה בימי הביניים, הם מגיעים לאירופה המערבית בראשית המאה ה-15. הצוענים נוטים בכל ארץ לקבל את דת הרוב ההגמוני, לכן הצוענים בירושלים הם מוסלמים, וכשהם הגיעו לביזנץ הם היו נוצרים-אורתודוקסים ובארצות הקתוליות הם היו קתולים ואחרי הרפורמציה בארצות הפרוטסטנטיות היו ל[[פרוטסטנטים]]. הם אף לא היוו תחרות פוליטית או כלכלית, ובכל זאת נרדפו. המחקר מנסה לענות על השאלה מדוע. הספר עומד לראות אור בתרגום לאנגלית.
 
שורה 43:
===מאמרים נבחרים===
====הקאתאריזם וראשית הקבלה בלאנגדוק====
המאמר הזה הופיע בתרביץ בעברית ובמקביל בצרפתית בכתב העת [[אסכולת האנאל|אנאל]]. ה[[קתרים|קאתאריזם]] היווה את אחת מתנועות המינות הגדולות ביותר שהאריכה ימים בימי הביניים. היא הייתה דואליסטית באמונתה והחזיקה באמונה שלא היה אל אחד, כי אם שני כוחות, כוח הטוב וכוח הרע. בעת התפשטות הקאתאריזם בדרום צרפת, מתחילה הקבלה היהודית כתופעה היסטורית באותו הזמן ובאותו המקום. זוהי תקופה שבדרום צרפת מצב היהודים הוא טוב למדי, הם אינם כל כך מוגבלים כמו בצפון צרפת ולכן שחר סברה שייתכן והייתה השפעה של צד אחד על השני או השפעה הדדית במאות ה-13-1212–13. שחר השוותה את הטקסט הקבלי המוקדם "[[ספר הבהיר]]" לכתבים קאתאריים מאותה תקופה ומראה שקבוצת טקסטים דומים התפתחו במסגרות דתיות שונות. יש כמה תפישות תאולוגיות-פילוסופיות וכמה סיפורי מיתוסים שהיו מקובלים על שניהם.{{הערה|1=הקאתאריזם וראשית הקבלה בלאנגדוק: יסודות משותפים לכתבים הקאתאריים ולספר הבהיר, [[תרביץ]] מ (תשל"א), 507-483
Le Catharisme et le debut de la Cabale, Annales E.S.C., 29 (1974), pp. 1185-1210}}
 
שורה 53:
ה[[סובוטניקים]] היו קבוצה של רוסים שבראשית [[המאה ה-19]] אימצו חלק מ[[מצווה|מצוות]] היהדות. שמם "סובוטניקים" לקוח מהמילה "סובוטה", שפירושה ב[[רוסית]] "[[שבת]]". מתוכם קמו גם [[גר]]ים שמהם [[עלייה לארץ ישראל|עלו לארץ ישראל]]. מי שנשארו סובוטניקים ולא התגיירו, ראו בעצמם [[רוסים]] המקיימים את דת משה.{{הערה|1=הסובוטניקים ברוסיה: סיפורה של כת קטנטונת, [[זמנים]] 97 (חורף 2007), 83-70.}}
 
==[[ספר יובל]] לכבודה==
* '''נשים, זקנים וטף: קובץ מאמרים לכבודה של שולמית שחר''', עורכים: [[מירי אליאב-פלדון]] ויצחק חן, [[מרכז זלמן שזר]] לתולדות ישראל, ירושלים, תשס"ב 2001.
 
==ספרים שכתבה==
* '''[http://www.text.org.il/index.php?book=08041114 ספר החיזיון / כריסטין דה-פיזן]''' ; תרגמה מצרפתית, הוסיפה הערות, הקדמה ואחרית דבר שולמית שחר. ‬‫ ירושלים : [[הוצאת כרמל]], תשס"ח 2008.
* '''הצוענים: עם הנוודים של אירופה'''. עריכה - גיל מיכאלי ומולי מלצר. תל אביב: [[מפה - מיפוי והוצאה לאור|מפה]] ואוניברסיטת תל אביב 2006. {{ISBN|9655210561}}.
* '''גוף ראשון בשני קולות: האוטוביוגרפיה של גיבר מנוז'ן ויהודה-הרמן'''/ תרגום מלטינית, הערות והקדמה: שולמית שחר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, תשס"ג 2003. {{ISBN|9657241006}}.
* '''נשים בתנועת מינות של ימי הביניים: אנייס ואיגט הוולדנסיות'''. ירושלים: [[מוסד ביאליק]], תשס"א 2001. {{ISBN|9653427199}}.
שורה 68:
* '''מורשת ימי-הביניים'''. תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, ספריית האוניברסיטה המשודרת, תשמ"ה 1985. {{ISBN|9650502068}}.
** [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5893 כנסייה ומלוכה: שתי מערכות נפרדות], בתוך הנ"ל.
* '''המעמד הרביעי : האשה בחברת ימי-הביניים'''. ‫תל אביב : בית-הספר להיסטוריה ע"ש זלמן ארן אוניברסיטת תל אביב דביר, תשמ"ג.
 
==ספרים שערכה==
* '''לנין והמהפכה הרוסית''' / מאת כריסטופר היל ; עברית - יאיר עברון ; עריכה מדעית - שולמית שחר. ‬‫ תל אביב : הדר, תשכ"ו.
* ‫'''ימי הביניים ותרבותם : אירופה 1350-1110''' / פרידריך הר ... ; הקדים מבוא [[דוד פלוסר]] ; (תרגמה עליזה נצר ; הערות והסברים - שולמית שחר). ‬‫ תל אביב : הדר, תשכ"ה.
 
== ראו גם ==
שורה 78:
 
==לקריאה נוספת==
* '''ריאיון עם פרופסור שולמית שחר / דיוקנה של היסטוריונית''', [[זמנים]] מספר 110 / אביב 2010.
* "'''דיוקנה של היסטוריונית'''", ריאיון עם פרופסור שולמית שחר, '''[[זמנים (כתב עת)|זמנים]]''' 110, אביב 2010
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PrasIsrael/Tashsag/ShulamitShahar/ קורות חייה של שולמית שחר באתר פרס ישראל]
* {{רמב"י|שחר שולמית|Shahar Shulamith}}