נגישות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ clean up, replaced: תהייה ← תהיה (3) באמצעות AWB
שורה 82:
הנגישות היא תחום רחב מאוד ולכן תפיסתו דורשת את חלקתו לתת תחומים. ישנן מספר דרכי חלוקה מקובלות:
* חלוקה לפי הזכות לקבלת שירותי נגישות:
:# '''[[התאמה ללקות]]''': נגישות המאפשרת שימוש במערכת לאנשים עם לקויות, בעזרת סידור מיוחד הנועד רק להם. דהיינו שימוש בציוד [[טכנולוגיה מסייעת]] (ציוד מיוחד לאנשים עם לקויות כגון מצערת המחליפה את דוושת הגז עבור נהג עם רגליים [[שיתוק|משותקות]]) או נוהל מיוחד החל רק על אנשים עם לקות (כגון שמירת מקום [[חניית נכים]] או תוספות זמן ב[[מבחן]] עבור מי שקורא וכותב לאט). הרבה פעמים יש להקפיד שההתאמה תהייהתהיה מידתית לקושי התפקודי כך שתאפשר שוויון הזדמנויות ולא [[אפליה מתקנת]] והרבה פעמים יש לוודא שרק אנשים עם לקות אכן זוכים להתאמה.
:# '''[[עיצוב אוניברסלי]]''': נגישות שפוטרת אנשים עם לקויות מהיעזרות בציוד טכנולוגיה מסייעת או מדרישת נהלים מיוחדים בעת שימוש במערכת. על פי רוב, מי שעוסק בעיצוב אוניברסלי אינו מגביל את עצמו לשיפור הנגישות בלבד ומנסה לשפר את כלל השמישות. דוגמה: הוספת [[מעלית]] לבניין מאפשרת לאנשים עם יכולות גופניות מגוונות להגיע בקלות אל הקומות העליונות של הבניין.
* חלוקה הנובעת מנוסח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ומקובלת בישראל: '''נגישות פיזית'''/'''נגישות בנייה''' מול '''נגישות השירות'''{{הערה|מיכל טבקמן ואחרים, [http://www.aisrael.org/_Uploads/19062haivritGuide.pdf '''נגישות השירות''', חוברת מידע לסגל אקדמי ומנהלי], הוצאת דיקנאט הסטודנטים של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]]}}{{הערה|ד"ר אבי רמות, [http://www.veredbitan.com/WD/shekel/shekel_mag5/Vol5_15.pdf נגישות השירות ברשות עירונית], עניין של גישה, גיליון 5, עמ' 11–20, חורף 2007}}. לדוגמה, נגישות פיזית של מטופל עיוור למשרדו של רופא היא נגישות ההגעה מביתו של המטופל אל משרדו של הרופא. נגישות זו כוללת נגישות מציאת המידע על הדרך מראש, נגישות ההתמצאות בשלבי ההגעה בתחבורה ובתוך מבנה המרפאות וכיוצא בזה. נגישות השירות של מטופל זה אצל הרופא כוללת, למשל, טפסים נגישים אצל הפקידים, בדיקות נגישות אצל האחות והרופא, קבלת מרשם נגיש לבית המרקחת שלא יאלץ את המטופל לבקש מהרוקח לחטט בכליו של המטופל כדי לזהות את המרשם.
שורה 113:
 
דוגמאות מבחינות בין התאמה לבין פתרונות נגישות שאינם התאמה:
* אדם [[השמנה|שמן]] באופן קיצוני אינו מצליח לשבת בכיסא רגיל במחלקת התיירות שב[[מטוס]]. התקנת כיסא מיוחד עבורו באותה מחלקה, או שדרוגו בלא תשלום למחלקה עם כיסאות רחבים יותר, תהייהתהיה התאמה ללקות. לעומת זאת, החלפת כלל הכיסאות באותה מחלקה יהווה עיצוב אוניברסלי ושדרוג אותו נוסע למחלקה עם כיסאות רחבים יותר בתוספת תשלום יהיה פתרון שאינו מוגדר לא כהתאמה ולא כעיצוב אוניברסלי.
* סטודנט עם [[כתב יד (כתב)|כתב יד]] בלתי קריא מסיבות רפואיות ([[דיסגרפיה]] או [[שיתוק מוחין]]) מקבל התאמת מבחנים ללקותו - אישור לכתוב את [[מבחן|מבחניו]] בעזרת מעבד תמלילים (על מחשב זר המוגש לו עם טופס המבחן). לעומת זאת, בקשתו של אותו סטודנט כי יתאפשר לו להשתמש גם בתוכנת הגיליון האלקטרוני של המחשב כדי לתת לו יתרון שיפצה אותו על קשיים שונים שלקותו גורמת לו, אינה בקשה להתאמה אלא בקשה לאפליה מתקנת.
* פטור משיעור התעמלות עבור תלמידים [[עיוורון|עיוורים]] או בעלי [[אסטמה]] אינו התאמה ולמעשה אינו פתרון נגישותי משום סוג שהוא. תלמידים עם לקויות זקוקים לשיעור ההתעמלות בדיוק כמו כל תלמיד אחר ופטור כזה הוא פגיעה בשוויון ההזדמנויות שלהם.
שורה 122:
מאמץ לא סביר לנתינת התאמה אינו חייב להיות מחיר כספי או מאמץ שניתן למדוד את מחירו. סבירות של דרישה להתאמה עשויה להישקל כנגד גורמים רבים ומגוונים. דוגמאות:
* חופש אקדמי – דרישה שמרבית הדיאגראמות המוצגות בהרצאה בתחום מדעי החברה יהיו נגישות לתלמידים עם [[עיוורון צבעים]] תיתפש כנראה כדרישה סבירה יותר מאשר דרישה כי חומר הלימוד בקורס ב[[תולדות האומנות]] יכיל רק יצירות אמנות הנגישות לציבור זה.
* ערכי תרבות – דרישה שכניסתו הראשית של בניין ציבור תהייהתהיה נגישה למשתמשי כיסאות גלגלים נתפשת כדרישה סבירה יותר עבור בניין חסר ערך ארכיטקטוני מיוחד מאשר עבור בניין שחזיתו הראשית הוכרזה כחזית [[בניין לשימור]]. מעבר לזאת, סירוב להנגשת כניסתו הראשית של בניין ציבור ייתפש כהחלטה סבירה יותר בהתחשב באלטרנטיבה המוצעת. אם האלטרנטיבה היחידה היא הנגשת הכניסה האחורית, המשמשת בניין זה כיום רק לכניסת האספקה ולפינוי האשפה ושימשה בניין זה בעבר ככניסת משרתים, אז האלטרנטיבה בעייתית בשל הסמליות שלה.
 
=====התאמות במקומות עבודה בישראל=====