יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קביעת התאריך: קישורים פנימיים |
|||
שורה 15:
סביב קביעת התאריך שיוחד ליום הזיכרון, התנהל דיון שעיקרו איזה יום ייצג את תקופת השואה באופן ההולם ביותר. הגישה בעת ההיא לגבי [[זיכרון השואה]] ובכלל הייתה להדגיש את [[אתוס]] "היהודי הלוחם". בשל כך, הציעו לייחד את יום השנה לפרוץ [[מרד גטו ורשה]], המרד היהודי הגדול ביותר בתקופת השואה, כיום לציון זיכרון השואה והגבורה. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שהכירה גם בגבורתו של חלק הארי מקרב האוכלוסייה היהודית, שלא אחז בנשק אלא עמד בזוועות המלחמה, קידש את החיים, שמר על צלם אנוש ופעל להצלת עצמו וזולתו.
ה[[מרידות בגטאות|מרד]] ב[[גטו ורשה]] פרץ ב-[[19 באפריל]] [[1943]], [[י"ד בניסן]] ערב [[חג]] ה[[פסח]] [[ה'תש"ג]], ו[[ערב פסח]] איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לכן לבסוף הוחלט בשנת [[1951]] לקבוע את כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני [[יום הזיכרון לחללי צה"ל]]{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/About/Occasion/Pages/ShoahIntro.aspx באתר הכנסת]}}.
סמליותו הדתית של התאריך כ"ז בניסן באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי [[ספירת העומר]] שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני [[יום העצמאות]] ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "[[משואה לתקומה]]".
| |||