גאיאל – הבדלי גרסאות

הגאיאל תואר לראשונה בשנת 1804 על ידי אלמיר בורק למברט, שהעניק לו את השם המדעי ''Bos frontalis'' על בסיס פרט שראה ב[[צ'יטגונג]]. הגאיאל משויך לסוג [[פר (סוג)|פר]] לצד מספר מינים אחרים כמו [[בקר הבית]], ה[[גאור]], ה[[קופראי]], ה[[בנטנג]], [[יאק הבר]], ועוד. הוא ממוקם לצידם בשבט [[בקר]] שבתת-משפחת ה[[פרים]] הכלולה במשפחת ה[[פריים]]. מבחינה גנטית הוא קרוב בעיקר לגאור. בשנת 2003, הוועדה הבינלאומית למינוחים זואולוגים קבעה שהשם המדעי הראשון שניתן על ידי למברט, תקף גם עבור גאיאלים החיים בבר. לגאיאל יש מעמד של [[טקסון]] נפרד, וניתוח פילוגנטי מאשש את ההערכות הטקסונומיות שהגאיאל מהווה זן עצמאי שמקורו בהכלאה לפי מאות שנים בין גאור, [[זבו]] ו[[בקר הבית|בקר]] אחר.

לגאיאל מבנה גוף כבד ושרירי, והוא מוצק וחזק בהרבה מבקר רגיל. הגאיאל נבדל במספר פרטים חשובים מהגאור. הוא קטן יותר, עם גפיים קצרים יותר באופן יחסי, וגובהו בכתפיים נמוך בהרבה מהגאור. הרכס על הגב פחות מפותח, ויש לו דלדול עור גדול על הגרון. הראש של הגאיאל קצר ורחב, עם מצח שטוח לחלוטין וקו ישר בין בסיס הקרניים. נקבת הגאיאל קטנה בהרבה מהזכר, ואין לה שום דלדול עור על הגרון. צבע העור של הגאיאל הוא חום כהה או שחור-כחלחל בדומה לגאור, והחלק התחתון של הגפיים לבנבן. עם זאת, גאיאלים מסוימים עלולים להיות ססגוניים עם צבעי בקר, ויש כאלו שלבנים לחלוטין. הקרניים של הגאיאל עבות ומסיביות יותר משל הגאור, ומאידך הן הרבה פחות ארוכות ומעוקלות לעומת הגאור. הן צומחות ישירות לצידי הראש ואז מתעקלות מעט כלפי מעלה בקצוות, אך ללא שום נטייה פנימה. בסיס הקרן של הגאיאל עבה כל כך עד שהוא מזכיר במידה רבה את המגן שיש ל[[תאו אפריקני]] בין הקרניים. מבנה אחר פחות נפוץ הוא שהקרניים מתעקלות בחדות כלפי מטה - עד שהן מסתירות לגאיאל את שדה הראייה בצדדים. צבע הקרניים הוא אפרפר או צהבהב אחיד מהבסיס לקצוות.