שבת המלכה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורי תבנית:זמרשת שיר בערכים עם תבנית:קישורי סינגלים בקישורים חיצוניים (תג) (דיון) |
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 33:
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
כֵּן לַשַּׁבָּת הַבָּאָה!
צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם, מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם!}}
==תכנים ואמירות==
"שבת המלכה" מתאר את סדר היום הנהוג על פי המסורת ביום השבת ואת האווירה השבתית לפי הרגשתם של רבים. הבית הראשון, פותח בשעת כניסת השבת, כאשר השמש מנמיכה במערב, מקו הגובה של צמרות העצים, לקראת שקיעה. המילים: "בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה" מתייחסות לטקס [[קבלת שבת]] הנוהג בשדה או בבית הכנסת, בשעת בין הערביים, שהונהג מאז [[המאה ה-16]], על ידי תלמידי [[האר"י]] ב[[צפת]], ומאז התפשט ברוב קהילות ישראל. ושלובים בו אזכורים מן הפיוט [[לכה דודי]]; ומסתיים באזכור הפיוט [[שלום עליכם]], הנאמר או מושר לפני סעודת שבת הראשונה; אזכורים אשר חוזרים ומוזכרים בכל בתי השיר. הבית השני, מסכם, את קבלת שבת ותפילת ערבית, וסוקר את השולחן הערוך לקראת הסעודה הראשונה, ואת הנרות שהודלקו על ידי עקרת הבית בטרם שבת. הבית השלישי, מהלל ומשבח את השבת האהובה, ומאזכר את הלכות שבת: ללבוש בגדים נאים בשבת, ולסעוד שלוש סעודות, והמנהג לשיר בהם זמירות. הבית הרביעי, פותח בסופו של יום השבת, כאשר היא "יוצאת" ובאה שעת הפרדה ממנה בחשכה; ואז מתעוררים הגעגועים אל שובה, אשר ימשכו כל ששת ימי החול, עד חזרתה ביום שישי בין הערביים.
==קישורים חיצוניים==
* אורי קרויזר, [http://www.piyut.org.il/articles/390.html השבת של ר' יהודה הלוי וחיים נחמן ביאליק], באתר [[הזמנה לפיוט]]▼
{{קישורי סינגלים}}
▲* אורי קרויזר, [http://www.piyut.org.il/articles/390.html השבת של ר' יהודה הלוי וחיים נחמן ביאליק], באתר [[הזמנה לפיוט]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חיים נחמן ביאליק}}
| |||