מגהץ – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Утюг.jpg|ממוזער|250px|מגהץ ישן]]

 

חום המגהץ פותח [[קשר כימי|קשרים כימיים]] בין ה[[מולקולה|מולקולות]] הארוכות ([[פולימר]]ים) של האריגים. לאחר שחרור הקשרים מיישר משקל המגהץ את המולקולות ואלו שומרות על צורתן המיושרת עם התקררותן. לאריגים מסוימים, כגון אריגי [[כותנה]], מוסיפים מים בזמן הגיהוץ כדי לפתוח את הקשרים הכימיים הפנימיים שלהם.

כבר ב[[המאה ה-1 לפנה"ס|מאה הראשונה לפני הספירה]] השתמשו ב[[סין (אזור)|סין]] במחבתות מלאות ב[[פחם עץ|גחלים]] לוהטות כמכשירים לגיהוץ אריגים. ב[[אירופה]] השתמשו החל מ[[המאה ה-17]] במגהצים יצוקים מ[[יצקת]]. המגהצים היצוקים נראו כמשולש מתכת כבד שאליו מחוברת ידית. את המגהצים חיממו ב[[אש]] לפני כל שימוש. גרסאות מאוחרות יותר של מגהצים הורכבו מקופסת [[מתכת]] שלתוכה הוכנסו גחלים בוערות שאווררו בעזרת מפוח לשם הזנת תהליך ה[[בעירה]] שלהם.

 

 

בעולם התעשייתי, מגהצים הפועלים על שריפת דלק פינו את מקומם למגהצים חשמליים המפיקים חום על ידי [[התנגדות חשמלית|התנגדות]] ל[[זרם חשמלי]]. היצקת הוחלפה במשטח תחתון עשוי [[חמרן]] או [[פלדת אל-חלד]] ואת [[טמפרטורה|טמפרטורת]] גוף החימום של המגהץ קבע [[תרמוסטט]]. המצאת המגהץ החשמלי ב-[[1882]] נזקפת לזכות הנרי סיליי (Henry W. Seeley) מ[[ניו יורק]]. באותה שנה הוצג ב[[צרפת]] מגהץ המחומם בעזרת [[קשת חשמלית]] שכשל בשל הסכנה הצרופה בשימוש בו. בטמפרטורה של המגהצים החשמליים הראשונים היה קשה לשלוט, שליטה בחומם בעזרת תרמוסטט הופיעה לראשונה בשנות העשרים של המאה העשרים. מאוחר יותר, בזכות המצאתו של תומאס סירס (Thomas Sears), החל השימוש ב[[קיטור]] בתהליך הגיהוץ.

 

{{ישראל היום|דיוויד סלע|70 שנים אחרי|522919|22 דצמבר 2017}}

[[קטגוריה:מכשירי חשמל ביתיים]]

[[קטגוריה:כביסה]]