ועדת אונסקו"פ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 22477997 של 176.12.178.227 (שיחה)
עריכה-קודם המצב בארץ טרם הוועדה, אח"כ ההצעות לפתרון (הוועדה האנגלו-אמריקאית, תוכנית מוריסון-גריידי) ודחייתם, פנייה לאו"ם, כינוס העצרת, הירידה ביוקרת בריטניה במקביל לוועדה
שורה 1:
[[קובץ:Chaim Weizmann UNSCOP.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חיים ויצמן]] נואם בפני הוועדה]]
[[קובץ:Unscop22.jpg|ממוזער|250px|חברי הוועדה בעת פגישה עם נציגים יהודים בירושלים]]
'''ועדת אונסקו"פ''' - '''הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל''' (UNSCOP - United Nations Special Committee on Palestine) - הייתה [[ועדת חקירה]] בינלאומית שמונתה על ידי [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] במאי [[1947]] כדי לבחון את שאלת [[ארץ ישראל]], לאחרבעקבות שנשיאבקשתה ארצותשל הברית, [[הארי טרומן]], דחה את [[תוכנית מוריסון גריידי]], ולאחר שממשלתממשלת [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] ביקשה חוותלחוות דעת של [[האו"ם]], לאחר שלא הושגה הסכמה על הפתרון העדיף.
 
 
==רקע==
ב[[ארץ ישראל]] שררה אווירה קשה של מתח ואלימות בין היישוב העברי לממשלת המנדט הבריטי ובין היישוב העברי לבין הקהילה הערבית. באירופה התבררו ממדי [[השואה]], וכמיליון [[ניצולי שואה]] המתינו ב[[מחנות העקורים]] ליישוב מחדש., בעוד התנועה הציונית עשתהעושה מאמצים רבים להעלות פליטים לארץ ישראל באמצעות מבצעי [[העפלה]]. בזמן דיוני הוועדה, לאחר מאבק מר שזכה לפרסום עולמי בין הבריטים, שיישמו את ההגבלות על העלייה על פי תקנות [[הספר הלבן (1939)]], לאלפי הפליטים שעל סיפונה, גורשה מחופי הארץ האוניה "[[אקסודוס (אונייה)|יציאת אירופה תש"ז]]" ("אקסודוס"), בחזרה ל[[גרמניה]], אירוע שהגביר את המתח בין היישוב העברי לבין ממשלת המנדט.
בריטניה לא הייתה מרוצה מהמצב ששרר באותה עת ב[[ארץ ישראל]] והיא ביקשה מהאו"ם ליעץ לה כיצד לנהוג, כהצהרת שר המושבות הבריטי דאז [[קריץ ג'ונס]]:
 
בריטניה לא הייתה מרוצה מהמצב ששרר באותה עת ב[[ארץ ישראל]]. לבקשת שר החוץ הבריטי [[ארנסט בווין]] מונתה ב-1946 [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]] אך מסקנותיה לא תאמו את ציפיות הבריטים ובתגובה להן בריטניה הציעה את [[תוכנית מוריסון גריידי]], שנדחתה הן על ידי הצד היהודי, הן על ידי הצד הערבי והן על ידי נשיא ארצות הברית, [[הארי טרומן]].
 
בריטניהלאחר לאדחיית הייתההתוכנית, מרוצה מהמצב ששרר באותה עת ב[[ארץ ישראל]] והיאבריטניה ביקשה מהאו"ם ליעץ לה כיצד לנהוג, כהצהרת שר המושבות הבריטי דאז [[קריץ ג'ונס]]:
{{ציטוט|תוכן=אין אנו באים אל האו"ם, כדי למסור לידיו את המנדט. אנו הולכים לאו"ם, כדי לבאר לו את הבעיות ולבקש עצה מפיו, כיצד לעשות את המנדט בר ביצוע. אם אי אפשר לקיימו כצורתו עכשיו אנו מבקשים לשאול, כיצד לתקנו|מקור=שר המושבות הבריטי [[קריץ ג'ונס]]{{הערה|"הלאומיות בישראל ובעמים - בונים מדינה במזרח התיכון" אייל נווה, נעמי ורד, דוד שחר - הוצאת רכס פרוייקטים חינוכים בע"מ - ירושלים - 2009. עמוד 89}}|מרכאות=כן}}
חלק מההיסטוריונים סבורים שמטרת בריטניה בפנייתה לאו"ם הייתה לקבל לגיטימציה להפעלת כוחות דיכוי גדולים כנגד ניסיונות ההתמרדות של הארגונים היהודים.
 
ב[[ארץ ישראל]] שררה אווירה קשה של מתח ואלימות בין היישוב העברי לממשלת המנדט הבריטי ובין היישוב העברי לבין הקהילה הערבית. באירופה התבררו ממדי [[השואה]], וכמיליון [[ניצולי שואה]] המתינו ב[[מחנות העקורים]] ליישוב מחדש. התנועה הציונית עשתה מאמצים רבים להעלות פליטים לארץ ישראל באמצעות מבצעי [[העפלה]]. בזמן דיוני הוועדה, לאחר מאבק מר שזכה לפרסום עולמי בין הבריטים, שיישמו את ההגבלות על העלייה על פי תקנות [[הספר הלבן (1939)]], לאלפי הפליטים שעל סיפונה, גורשה מחופי הארץ האוניה "[[אקסודוס (אונייה)|יציאת אירופה תש"ז]]" ("אקסודוס"), בחזרה ל[[גרמניה]], אירוע שהגביר את המתח בין היישוב העברי לבין ממשלת המנדט.
 
ב-[[14 במאי]] 1947 התכנסה [[העצרת הכללית של האו"ם]] לישיבה מיוחדת לשם דיון בסוגיית המנדט הבריטי על ארץ ישראל. בישיבה זו הוחלט על הקמת ועדת חקירה שתגיש מסקנות לעצרת הכללית.
 
החלטת העצרת הכללית לבחון מחדש את שאלת ארץ ישראל, ועבודת הוועדה שמונתה לשם כך, התרחשו על רקע התפתחויות ואירועים בארץ ישראל עצמה ובזירה הבינלאומית.
{{ש}}יוקרתה של בריטניה נפגעה מאוד בעקבות הפרשות השונות שבהן הסתבכו השלטונות הבריטיים בארץ, אשר גרמו לסערה בעולם כולו והשפיעו על עבודת הוועדה. בזמן דיוני הוועדה, לאחר מאבק מר שזכה לפרסום עולמי, בין הבריטים שיישמו את ההגבלות על העלייה על פי תקנות [[הספר הלבן (1939)]], לאלפי הפליטים שעל סיפונה, גורשה מחופי הארץ האוניה "[[אקסודוס (אונייה)|יציאת אירופה תש"ז]]" ("אקסודוס"), בחזרה ל[[גרמניה]], אירוע שהגביר את המתח בין היישוב העברי לבין ממשלת המנדט.
{{ש}}בנוסף נחלשה בריטניה בעקבות [[מלחמת העולם השנייה]] והחלה לאבד בהדרגה את מושבותיה ברחבי העולם. המעצמות החדשות [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]] גילו עניין בהקמת מדינה יהודית בארץ, מתוך רצון לפתור את בעיית הפליטים היהודים, בעיה שאיימה על היציבות באירופה במידה מסוימת, ומתוך תקווה לזכות בהשפעה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] באמצעות המדינה היהודית.
 
==עבודת הוועדה==