צבר (סלנג) – הבדלי גרסאות

במושג נעשה שימוש רב באופן פוליטי על ידי [[התנועה הציונית]], כדי להלל את ה"יהודי החדש" שיצרה התנועה. ול[[שלילת הגלות]]: בניגוד ל"יהודי הישן" אשר נולד ב[[גלות (יהדות)|גולה]], ובאופן סטריאוטיפי היה [[בורגנות|בורגני]], ה"יהודי החדש" באופן סטריאוטיפי היה [[קיבוץ|קיבוצניק]] (או [[מושב]]ניק). "היהודי הישן" דיבר בשפות אירופיות או עברית במבטא כבד, בעוד לצבר הייתה העברית שפה מולדת. שלא בדומה ל"יהודי הישן" שלא[[השפעת השואה על גיבוש הזהות הישראלית|שלפי התפישה באותה עת לא פעל למען ההגנה העצמית שלו]], הצבר לחם ב[[מחתרת|מחתרות]], ב[[פלמ"ח]] ולאחר קום המדינה ב[[צה"ל]]. ניתן למנות שלושה גורמים להטמעתו הייחודית של מיתוס ה"צבר" בחברה הישראלית של

ניתן למנות שלושה גורמים להטמעתו הייחודית של מיתוס ה"צבר" בחברה הישראלית של שנים אלו. ראשית, בשם הציונות התגייסו מרב המוחות, היוצרים מהתחומים השונים, והקנו עומק רוחני לאידאולוגיה הציונית. שנית, ההתבססות הכלכלית, הדמוגרפית והביטחונית המהירה של המפעל הציוני, שהגיעה לשיאה בהקמת המדינה, אוששה את האופטימיזם המהפכני וחיזקה את אמונתו של הנוער בחזון הציוני. לבסוף, אחת המטרות העיקריות של מערכת החינוך הייתה הקניית ערכי המנהיגות הציונית.{{הערה|שם=:0|1=ראו: אלמוג ע'. אנדרטות לחללי מלחמה בישראל: ניתוח סמיולוגי, מגמות, ל"ד (2), 1992, 179. המאמר פורסם גם ב: אנוך יעל, הלר דניאלה ושביט זאב (עורכים). עיצוב זיכרון-חלק ב' (קובץ מאמרים