ניקולאי בולגנין – הבדלי גרסאות

[[נסיגת צה"ל מסיני ועזה (1956 - 1957)|החלטת הנסיגה]] נתקבלה לא רק בשל איומו של בולגנין, אלא גם בשל העובדה שמאיגרתו של הנשיא אייזנהאואר ניתן היה להבין כי ארצות הברית לא תעמוד הפעם לימין ישראל.

 

 

ב[[קיץ]] [[1957]] גילה בולגנין את השקפתו האמיתית, השמרנית - סטלינסטית, כאשר חבר לקבוצת אישי הצמרת הסובייטית בראשות [[ויאצ'סלב מולוטוב]] ו[[לזר קגנוביץ']] (שכונתה "[[הקבוצה האנטי-מפלגתית]]"), בניסיונה הכושל להדיח את ניקיטה חרושצ'וב בשל הרפורמות שלו. כאשר הניסיון נכשל, הושאר בולגנין זמן מה במעמדו, אך במרץ [[1958]] אילץ אותו חרושצ'וב לפרוש מתפקידו והוא נתמנה ליושב ראש הבנק הממלכתי, תפקיד שכבר מילא בעבר הרחוק. בספטמבר אותה שנה הודח בולגנין מן הפוליטבירו, המוסד הראשי של הנהגת המפלגה הקומוניסטית. התואר מרשל נשלל ממנו והוא הוגלה ל[[סבסטופול]] שם מילא תפקיד זוטר של ראש הוועדה הכלכלית של החבל. בפברואר [[1960]] פרש בולגנין לגמלאות.