בית המוסדות הלאומיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
|||
שורה 14:
לצורך הקמת המבנה נערכה תחרות אדריכלית בשנת [[1927]], לה הוגשו 37 הצעות. בין מגישי ההצעות היו [[ריכרד קאופמן]], [[אלכסנדר ברוולד]], [[אריה שרון]] ו[[אליעזר ילין]].
ראשי המוסדות הלאומיים דרשו מהמתכננים כי גובה הבניין לא יעלה על שתי קומות, במסגרת יחידה אחת בה יהיו שלושה אגפים (ל[[הסוכנות היהודית|הנהלת ההסתדרות הציונית]], ל[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת לישראל]] ול[[קרן היסוד]]) ושהבניין יתאים לאופייה של העיר ירושלים. תקציב המוסדות הלאומיים לצורך בניית המבנה עמד על 30,000 [[ליש"ט]]. הבנייה מומנה בהלוואה שנתקבלה מ[[פניקס, וינה]].
התוכנית שנבחרה הייתה זו של [[יוחנן רטנר]]{{הערה|{{דבר||הזוכים בהתחרות לתוכנית בית המוסדות הציונים|1928/07/30|00104}}}} אשר בנה את המבנים סביב חצר
רטנר תכנן את המבנה ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] אולם כלל מאפיינים ירושלמיים. למבנה [[חלקלקה]] הדומה לחלקלקת [[מגדל דוד]] וחלונות המזכירים [[חרך ירי|חרכי ירי]] ב[[חומת ירושלים]].
שורה 22:
התוכנית נבחרה על אף ביקורות שהוטחו בה, בעיקר על גובהו הנמוך של המבנה בן שתי הקומות. האדריכל [[בנימין צ'ייקין]] טען כי הבניין נמוך לעומת בנייני הדתות האחרות בירושלים, ואף לעומת בניין [[טרה סנטה]] הסמוך.
עבודות הבנייה החלו בשנת [[1928]], אך בשל קשיים תקציביים הושלמה הבנייה בשלבים. באפריל 1929 הונח [[אבן פינה]] לבניין הקרן הקיימת ב[[בית המוסדות הלאומיים]]{{הערה|{{דואר היום||טקס החגיגה להנחה אבן הפינה לבית הקהק"ל|1929/04/28|00114}}}}. הקומה הראשונה של המבנה נחנכה בשנת [[1930]] ועבודות הקמת הקומה השנייה הסתיימו רק בשנת [[1936]].
==פעילות לפני קום המדינה==
| |||