אוריינות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זה שייך לסוגי אוריינויות - לא להקנייה |
|||
שורה 74:
* מיומנויות מדעיות (זיהוי שאלה מדעית, מתן הסברים מדעיים לתופעות, חשיבה ביקורתית, הסקת מסקנות מבוססות על ממצאים מדעיים, הצגת רעיון מדעי)
* תגובות והצגת עמדות (הבעת עמדות, הבנת מקום המדע, הבנת ערך המחקר, וגילוי עניין במדע)
====אוריינות אקדמית====▼
אוריינות אקדמית, מכונה גם כתיבה מחקרית (Academic Literacy) (Geisler, 1994), או (“Scholarly Papers”) (Van-Dijk, 1980).▼
על פי [[נמרוד אלוני|נ. אלוני]], (אלוני, 2007) אוריינות אקדמית כוללת בתוכה את כישורי החשיבה, הלשון, התרבות והתקשורת המאפשרים רכישת-דעת, הרחבתה והצגתה על פי אמות-המידה המקובלות במערכת-החינוך מגן-החובה ועד לסיום התיכון וכן במוסדות להשכלה גבוהה.▼
על פי החוקרים ברוש-וייץ, (ברוש-וייץ 2007), לאוריינות אקדמית אפיונים בסיסיים של קריאה וכתיבה, כאשר הקריאה האקדמית היא הבסיס והתנאי לכתיבה האקדמית. הכתיבה מבוססת על מידע שהקורא רוכש ממקורות שונים.▼
לצד הקריאה והכתיבה, נדרשים לאוריינות אקדמית גם כישורי משנה כגון: האזנה, תפקודי חשיבה גבוהים וכישורים רטוריים.▼
בתוך האוריינות האקדמית מתקיימים, על פי החוקר צ. שראל (צ. שראל, 1997) שני סוגי שיח:▼
שיח ההיצג (ה-[[:en:Exposition_(narrative)|expository]]) ו שיח הטיעון (ה-[[ארגומנטציה|argumentative]]), שהם הבסיס לכל הישג אקדמי. הקניית השליטה בשני סוגי שיח אלה היא מטרתה של האוריינות האקדמית (UMICH, 1996) .▼
כיוון שהתקשורת האקדמית מבוססת על קריאה ועל כתיבה של צורות לשון הייחודיות לעולם האקדמי, האוריינות האקדמית דורשת הן קריאה והן כתיבה, שתי מיומנויות המשלימות זו את זו: הקריאה האקדמית היא תנאי לכתיבה אקדמית,▼
כדי שהסטודנט יוכל לכתוב ברמה מקצועית עליו לקרוא בצורה אינטנסיבית טקסטים רבים, וכן עליו ללמוד להבחין בין ז'אנרים, סוגי שיח ומבניהם הרטוריים. כן זקוק הסטודנט לחשיבה ביקורתית אשר יוכל לגבשה מקריאת טקסטים רבים והבנה לעומקם.▼
===אוריינות פיננסית===
{{ערך מורחב|חינוך פיננסי}}
שורה 157 ⟵ 176:
במסגרת [[הוראת המדעים]] ניתן בין היתר, גם להקנות לתלמידים כלים שיאפשרו להם להפוך לצרכנים ביקורתיים של מידע.
▲====אוריינות אקדמית====
▲אוריינות אקדמית, מכונה גם כתיבה מחקרית (Academic Literacy) (Geisler, 1994), או (“Scholarly Papers”) (Van-Dijk, 1980).
▲על פי [[נמרוד אלוני|נ. אלוני]], (אלוני, 2007) אוריינות אקדמית כוללת בתוכה את כישורי החשיבה, הלשון, התרבות והתקשורת המאפשרים רכישת-דעת, הרחבתה והצגתה על פי אמות-המידה המקובלות במערכת-החינוך מגן-החובה ועד לסיום התיכון וכן במוסדות להשכלה גבוהה.
▲על פי החוקרים ברוש-וייץ, (ברוש-וייץ 2007), לאוריינות אקדמית אפיונים בסיסיים של קריאה וכתיבה, כאשר הקריאה האקדמית היא הבסיס והתנאי לכתיבה האקדמית. הכתיבה מבוססת על מידע שהקורא רוכש ממקורות שונים.
▲לצד הקריאה והכתיבה, נדרשים לאוריינות אקדמית גם כישורי משנה כגון: האזנה, תפקודי חשיבה גבוהים וכישורים רטוריים.
▲בתוך האוריינות האקדמית מתקיימים, על פי החוקר צ. שראל (צ. שראל, 1997) שני סוגי שיח:
▲שיח ההיצג (ה-[[:en:Exposition_(narrative)|expository]]) ו שיח הטיעון (ה-[[ארגומנטציה|argumentative]]), שהם הבסיס לכל הישג אקדמי. הקניית השליטה בשני סוגי שיח אלה היא מטרתה של האוריינות האקדמית (UMICH, 1996) .
▲כיוון שהתקשורת האקדמית מבוססת על קריאה ועל כתיבה של צורות לשון הייחודיות לעולם האקדמי, האוריינות האקדמית דורשת הן קריאה והן כתיבה, שתי מיומנויות המשלימות זו את זו: הקריאה האקדמית היא תנאי לכתיבה אקדמית,
▲כדי שהסטודנט יוכל לכתוב ברמה מקצועית עליו לקרוא בצורה אינטנסיבית טקסטים רבים, וכן עליו ללמוד להבחין בין ז'אנרים, סוגי שיח ומבניהם הרטוריים. כן זקוק הסטודנט לחשיבה ביקורתית אשר יוכל לגבשה מקריאת טקסטים רבים והבנה לעומקם.
== ראו גם ==
| |||