אוריינות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישור שבור |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
[[קובץ:PikiWiki Israel 37329 Nature and Colors.JPG|ממוזער|250px|חייל קורא ספר]]
'''אוֹריינות''', במשמעותה הבסיסית, היא היכולת [[קריאה|לקרוא]] ו[[כתיבה|לכתוב]]. בהתאם לכך, מקור השם הוא [[מילה (בלשנות)|מהמילה]] בר-אוריין, שפרושה ב[[ארמית]] הוא אדם היודע לקרוא ב[[תורה]] (בארמית: אורייתא){{הערה|שם=אביב|יואב בן-דב, אילנה שמיר וזהבה כנען (2004). אביב חדש: האנציקלופדיה הישראלית לנוער. הוצאת אנציקלופדיה אביב בע"מ.}}{{הערה|שם=ילדים מדברים|שושנה בלום-קולקה ומיכל חמו (2010). ילדים מדברים: דפוסי תקשורת בשיח עמיתים. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}.
במהלך הזמן חלים שינויים בתפיסת המושג אוריינות, כך שהוא כולל מובנים רבים יותר ויותר.
שורה 9:
האוריינות אינה מתייחסת רק למיומנות הטכנית של הקריאה והכתיבה, אלא ליכולת של האדם להשתמש במיומנויות אלו לצורך העברה וקליטה של מסרים{{הערה|שם=חינוך קוגניטיבי| שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.}}. כלומר, רכישת מיומנות של [[הבנת הנקרא]] ו[[הבעה בכתב]].
כמו כן, האוריינות חוצה את ההבחנה המקובלת בין השפה [[כתב|הכתובה]] לשפה המדוברת{{הערה|שם=ילדים מדברים}}.
במשמעות רחבה יותר, המושג אוריינות מציין שליטה במגוון יכולות [[תקשורת]]יות הנחוצות לצורך תפקוד נאות ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]. למשל: [[דיבור]], האזנה והתבוננות.
המושג אוריינות מתפתח ומשתנה בהתאם לטכנולוגיה המשמשת את ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]]{{הערה|שם=הבנייה|{{פסיכולוגיה עברית|פלג דור חיים|לקויות למידה כהבניה חברתית|2812|6 באוגוסט 2012}}}}. ההתפתחות של [[טכנולוגיות מידע ותקשורת]] והשפעותיהן על אורח החיים הובילו להרכבה נוספת של המושג אוריינות{{הערה|שם=אוריינויות חדשות|1=[http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper31/docs/03.pdf דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, אלונה פורקוש-ברוך (2010). אוריינויות חדשות בחברת הידע.] אאוריקה, 31.}}.
[[אוריינות מדיה|אוריינות טכנולוגית]] פירושה שליטה בסיסית בטכנולוגיית התקשורת המודרנית. [[אוריינות דיגיטלית]] מתייחסת ליכולת השימוש ב[[מחשב]] וב[[תקשורת נתונים]].
יש הכוללים במושג גם כישורים [[מתמטיקה|מתמטיים]] בסיסיים, הנחוצים אף הם לתפקוד נאות בחברה.
שורה 20:
[[קובץ:Winslow Homer - The Country School.jpg|ממוזער|250px|כיתת לימוד כפרית, בה עוסקים התלמידים בפעילויות אורייניות. ציור משנת 1871.]]
ה[[היסטוריה]] של האוריינות היא בת כמה אלפי שנים. לפני [[המהפכה התעשייתית]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] אוריינות הייתה קיימת רק במיעוט קטנטן מחברות העולם. עד אותו זמן, החומרים שהיו קשורים לאוריינות היו כל כך יקרים שרק מוסדות ואנשים עשירים יכלו לקנות אותם. לדוגמה, בשנת [[1841]] ב[[אנגליה]], 33% מהגברים ו־44% מהנשים חתמו על תעודת ה[[נישואין]] שלהם ב[[טביעת אצבע]] מכיוון שלא ידעו איך לכתוב (ויש להניח כי מספר גדול יותר אמנם ידע לחתום את שמו, אך לא ידע לכתוב ולקרוא טקסטים). רק ב־[[1870]] חינוך ראשוני נתאפשר לכל האוכלוסייה האנגלית. המהפכה התעשייתית הביאה להוזלת מחירי ה[[נייר]] וה[[ספר]]ים ולאפשרות להפיץ אותם בכל שכבות ה[[אוכלוסייה]].
בקרב ה[[יהודים]] התמונה הייתה שונה לגמרי. אף שלא כל היהודים ידעו קרוא וכתוב, שיעורי האוריינות בקרבם היו גדולים לאין שיעור מאשר אצל הגויים, בין בארצות [[אשכנז]] ובין בארצות המזרח. זאת מכיוון שילדים יהודים רבים יחסית למדו ב"[[תלמוד תורה|חדר]]", או במוסד מקביל בתקופה מוקדמת יותר - לכל הפחות קריאה כתיבה, [[תורה|חומש]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]]. מכיוון שלא ניתן (או לפחות קשה יותר) להתפלל אם אינך יודע לקרוא, לימוד קריאה נחשב ל[[מצווה]] [[דת]]ית, כחלק מחובת [[לימוד תורה]] לילדים. [[הרמב"ם]] אף מציין את חובת ידיעת ה[[שפה]] ה[[עברית]] כמצווה ממש, אם כי אינו מונה אותה כמצווה מבין [[תרי"ג מצוות]]{{מקור}}.{{ש}}
שורה 27:
ההגדרה של אוריינות השתנתה במשך הדורות. היו זמנים שבהם אדם נחשב לאוריין אם ידע לחתום את שמו. בזמנים אחרים, אוריינות נמדדה על פי היכולת לקרוא ב[[תנ"ך]] (יכולת שכיום אינה קיימת אצל אנשים רבים). אוריינות גם שימשה כצורה למיין אוכלוסיות ולשלוט באלה שתהיה להם גישה לכוח. במדינות הדרומיות ב[[ארצות הברית]] לאחר [[מלחמת האזרחים של ארצות הברית|מלחמת האזרחים]], היכולת לקרוא ולכתוב היוותה מדד האם אזרח יוכל [[בחירות|לבחור]], כדי למנוע מ[[עבד]]ים לשעבר לבחור את נציגיהם ל[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] ול[[מושל]]י ה[[מדינה|מדינות]]. טקטיקה זו פעלה למשך כמה עשרות שנים באופן יעיל ביותר, וגרמה לכך שמדינות דרומיות תמכו רק בנציגים לבנים, אף שהיו שם אוכלוסיות גדולות ביותר של [[אפרו אמריקאים|שחורים]].
בתקופה המודרנית אדם נחשב לאורייני על פי האופן שבו הוא מתייחס לעולם התרבותי שבו הוא חי ומבין אותו{{הערה|שם=אביב}}.
====דוגמאות לתרבויות בעלות אוריינות גבוהה בעבר====
שורה 41:
==אוריינות במאה ה-21==
השליטה ביכולת הקריאה והכתיבה במשמעותן הרחבה, הכוללת את הבנת הנקרא ויכולת הבעה בכתב של מגוון טקסטים{{הערה|אודי צמח [https://www.uditsemach.com/oryanut מה היא אוריינות? ומה החשיבות שלה ללמידה?] באתר אודי צמח - חינוך לחשיבה}} חיונית להשתלבות היחיד בחברה מבחינה חברתית, תרבותית וכלכלית{{הערה|שם=תשתית|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/38A88D0A-2380-4220-A6E5-21279F8D3780/68787/Tashtit_0175.pdf משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית - האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים, (2007). תשתית לקראת קריאה וכתיבה] - תוכנית לימודים לגן הילדים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי}}.
כאמור, עם התפתחות הטכנולוגיה, המושג אוריינות החל לכלול בתוכו מגוון רחב יותר של מיומנות. מיומנויות אלו דרושות לאדם על מנת ליצור, להפיץ ולהבין מסרים מסוגים שונים המקובלים בתרבות ובתקופה שבה הוא חי.
===אוריינות חזותית===
שורה 51:
{{ערך מורחב|אוריינות מדיה}}
בתקופה [[מודרניות|המודרנית]] המושג אוריינות כולל יותר מאשר האפשרות לקרוא, לכתוב, ולספור. הוא כולל גם את היכולת להשתמש ולתקשר בצורות שונות ובמגוון [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]].
'''אוריינות טכנולוגית''' (או '''אוריינות מדיה''') מתארת מגוון של [[מיומנויות]] שהמשתמש נדרש להן במטרה להשתמש בסביבות דיגיטליות באופן אפקטיבי{{הערה|סולומון,ג.(2000) טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע. הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה/זמורה ביתן}}. היא כוללת שימוש ב[[מידע]] בצורה מוכשרת ומתאימה, תוך שימוש במגוון רחב של טכנולוגיות ו[[אמצעי לאחסון מידע|מדיות]].
אוריינות טכנולוגית היא עולם מורכב של מחשבות, עקרונות, התנסויות, טכניקות ודרכי פעולה של האדם בסביבתו המהווה חלק מהתרבות האוניברסלית.
הגדרת המושג אוריינות טכנולוגית משתנה בהתאם להתפתחות הטכנולוגיה, אשר משפיעה על תפיסת השינויים הנדרשים והמיומנויות הנחוצות לשליטה בהן{{הערה|שם=אוריינויות חדשות}}.
מאז שה[[מחשב]] נעשה לאמצעי נפוץ בשנות ה־90, הוא הפך לכלי [[תקשורת]] חשוב ומרכזי. [[אוריינות דיגיטלית]] מתייחסת ליכולת להבין את סביבת המחשב וה[[אינטרנט]].
אוריינות טכנולוגית היא תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה. כדי להיות בעל אוריינות טכנולוגית, האדם נדרש לא רק להיות מסוגל לצרוך מידע דיגיטלי באמצעות המחשב והרשת, אלא גם להיות מסוגל ליצור מידע חדש ולשתף בו. אוריינות טכנולוגית מתייחסת ליכולתו של האדם לקבל פריטי מידע ולייצר פריטי מידע באופן מגוון וחופשי, תוך מיצוי הכלים השונים העומדים לרשותו במחשבו האישי וברשת.
שורה 105:
בערות ואנאלפביתיות הן ביטויים שונים של חוסר אוריינות.
[[בערות]] היא היעדר ידע והשכלה בנושאים חשובים.
[[אנאלפביתיות]] היא חוסר היכולת לקרוא ולכתוב. ישנם מקרים של [[אנאלפביתיות תפקודית]], בהם אדם רוכש מיומנויות ראשוניות כלשהן של קריאה וכתיבה, אך הן אינן מספיקות לצורך שימוש יעיל ב[[חיים אישיים|חיי היום יום]].
שורה 138:
מיומנויות האוריינות הן יכולות מורכבות. זאת משום שבכדי לפענח את הכתוב, להבין את הנקרא ולהביע מסרים בכתב, יש לשלוט בצופן האלפביתי של השפה, לרכוש ידע לשוני וידע כללי ולפתח [[מיומנויות חשיבה]]{{הערה|שם=תשתית}}.
במדינות רבות מושקעים משאבים ניכרים לקידום הרמה האוריינית של בוגרי [[חינוך בישראל|מערכת החינוך]]{{הערה|שם=תשתית}}.
ישנן דרכים מגוונות להקנייה ופיתוח של מיומנויות אורייניות.
את האוריינות ניתן לפתח במסגרות שונות כמו ה[[משפחה]], [[חינוך בישראל|מערכת החינוך]] ועוד.
שורה 145:
[[קובץ:US Navy 090303-N-3666S-003 Boatswain's Mate 2nd Class Rasheema Newsome, assigned to Commander, Navy Region Hawaii, reads Dr. Seuss' The Cat in the Hat to kindergarten students at Lehua Elementary School.jpg|ממוזער|250px|פיתוח יכולת אורינית על ידי חשיפה ל[[ספרות ילדים]].]]
האורינות אינה נלמדת רק במסגרת בית הספר. היא מתפתחת אצל הילד כאשר הוא נחשף לגירויים לשוניים בסביבתו הטבעית וממשיכה להתפתח מהינקות ועד לזקנה{{הערה|שם=אביב}}. בהתאם לכך, המוכנות לאוריינות יכולה להעשות עוד בטרם רכישת ה[[קריאה]], מתוך החשיפה ל[[ספרות ילדים]] שמוצגת ל[[ילדות|ילד]] על ידי [[הורות|הוריו]] או אדם משמעותי אחר. במקרים רבים פעילות זו נעשית בשעות הערב כהכנה ל[[שינה]].
ב[[משחק]] בפינות ה[[גן ילדים|גן]] באים לידי ביטוי ניצני אוריינות רבים{{הערה|שם=פינתמשחק|{{פסיכולוגיה עברית|אסתר קבלסון|התפתחות, למידה ומשחק בגיל הרך|475|7 ביוני 2005}}}}.
שורה 161:
[[קובץ:Magnus Enckell - Kansakoulu.jpg|ממוזער|250px|מורה המסייעת לתלמידה בכתיבה]]
רכישת יכולת הקריאה והכתיבה, המהוות חלק חשוב מהיכולת האוריינית, איננה משימה פשוטה ל[[ילדות|ילדים]]. זהו תהליך המתרחש באופן הדרגתי לאורך שנים{{הערה|שם=תשתית}}.
קיימות מספר גישות לאופן שבו רצוי ללמד יכולות אילו במסגרת בית הספר. את תוצאות המחלוקת הזו אפשר לראות בלחצים על [[בית ספר|בתי הספר]] להשתמש ב[[תוכנית לימוד|תוכניות]] וסדרות ערוכות ומסודרות מראש ללימוד קריאה וכתיבה לילדים.
שיטות הוראה מסוימות מאתגרות את תוכניות הלימוד הרגילות. יש שחושבים, כי אצל תלמידים שלומדים טוב יותר על ידי ה[[ראייה]] וה[[שמיעה]], תוכניות הלימודים הרגילות טובות. אחרים חושבים כי אצל תלמידים שלומדים טוב יותר בעזרת תנועה, יש להשתמש ב[[אות]]יות מוכנות מראש שאותן אפשר להזיז ובתרגול כתיבה רב, עם פחות קריאה.
יש הטוענים כי אחת מהשיטות האפקטיביות ביותר להקניית הקריאה והכתיבה היא בעזרת הוראה ישירה של שיטות [[פונטיקה|פונטיות]] פשוטות. שיטות המבוססות על פונטיקה מתמקדות ביכולת הטכנית פיענוח טקסטים כתובים על ידי [[המרה פונמית-גרפמית]].
עם זאת, יכולת הקריאה היא רק אחת מהיכולות הנחוצות לצורך פיתוח [[הבנת הנקרא]]. בהתאם לכך, יש הטוענים שמתודה הוליסטית בעלת גישה [[שפה|שפתית]] היא אפקטיבית יותר לצורך זה. קורא אפקטיבי שואב את ה[[מידע]] שלו גם מהמילים עצמן וגם מה[[ידע]] הקודם שלו על הנושא שעליו הוא קורא. לכן הבנת ההקשר של מילה מסוימת בטקסט יכול לאפשר לקורא לנחש באופן מושכל את משמעותה גם אם לא הצליח לפענח אותה מבחינה טכנית. לדוגמה, גם אם משמיטים חמישית מהמלים בפסקה, היא עדיין ניתנת להבנה.
| |||