יהדות ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יוצאים בשאלה וחוזרים בתשובה: עריכה. דרור אינו מפורסם. |
מ replaced: שנות הארבעים ← שנות הארבעים באמצעות AWB |
||
שורה 11:
}}
'''[[יהודים|יהדות]] [[ישראל]]''' מהווה את ה[[קהילה יהודית|קהילה היהודית]] הגדולה ביותר בעולם,{{הערה|[http://jppi.org.il/he/uploads/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%94_%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%AA_2011-2012.pdf הערכה שנתית 2011–2012, תמצית מנהלים], עמ' 10, באתר [[המכון לתכנון מדיניות העם היהודי]]}} וכ-75% מכלל [[דמוגרפיה של ישראל|אוכלוסיית ישראל]]. בעת [[הכרזת העצמאות]], ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]] [[14 במאי]] [[1948]], מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ-ישראל כ-650,000 נפש. אוכלוסייה זו גדלה מאוד מאז כתוצאה מגלי [[עלייה]] גדולים ו[[ריבוי טבעי]] גבוה, ונכון לסוף [[2017]] היא מונה כ-6,556,000 נפש.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5064101,00.html|הכותב=אמיר אלון|כותרת=מתקרבים ל-9 מיליון: נתוני ישראל לקראת 2018|אתר=[[ynet]]|תאריך=31 בדצמבר 2017}}}} שלא כביתר העולם, יהדות ישראל איננה חטיבה המבוססת על [[הגדרה עצמית]] או השתייכות דתית וולונטרית, אלא מוגדרת משפטית כ[[מילט]] נפרד שיש לו מעמד חוקי מיוחד.{{הערה|J. Berlinerblau, Secularism on the Edge Rethinking Church-State Relations in the United States, France, and Israel, Palgrave, 2014. עמ' 163.}}
==רקע==
שורה 340:
===יהודים ישראלים יוצאי אירופה-אמריקה===
אחרי ישראל, יוצאי אירופה-אמריקה (וילידים מדור ראשון לאב ממוצא זה) מהווים כיום (2012) את [[יבשת]] המוצא הגדולה ביותר בקרב יהודי ישראל, ומונים כ-1.9 מיליון נפש.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/shnaton61/st02_22x.pdf] למ"ס. שנתון סטטיסטי לישראל 2010}} נתון זה כולל את ילידי ישראל שנולדו לאבות שעלו מאירופה-אמריקה, וכן כ-1,100,000 שעלו מברית המועצות לשעבר או שהם צאצאים לעולים כאלו (מתוכם כ-240,000 אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה).{{הערה|[[יאיר שלג]], [https://www.idi.org.il/books/3840 יהודים שלא כהלכה], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], בעמוד 10}} מתוך הנותרים הרוב הם צאצאים למתיישבים הציונים הראשונים וכן [[ניצולי השואה]] {{מקור}}, ו-200,000 נוספים הם יהודים שעלו לארץ מאז קום המדינה ממדינות דוברות [[אנגלית]]. עולים יהודים אלו מילאו מאז קום המדינה תפקיד בולט ב[[כלכלה]], ב[[תקשורת המונים|תקשורת]], וב[[פוליטיקה ישראלית|פוליטיקה הישראלית]] והם נחשבים כקבוצה האתנית היהודית ה[[אמידות|אמידה]] ביותר בישראל.
בעשורים הראשונים של מדינת ישראל התרחש עימות תרבותי בולט בין יהודים [[מזרחים]] ליהודים [[אשכנזים (ישראל)|אשכנזים]]. שורשיו של עימות זה, שרשמיו עדיין ניכרים כיום בחברה היהודית בארץ, נעוצים בהבדלי התרבות הרבים בין העדות השונות, וברעיון "[[תרבות ישראלית#כור ההיתוך|כור ההיתוך]]" שלפיו על כל היהודים בישראל "להתיך" את [[זהות]]ם הגלותית לתוך "כור" חברתי משותף על מנת ליהפך לישראלים. החרדים יוצאי אירופה-אמריקה מהווים 29% מכלל אוכלוסיית הגרעין החרדית.
שורה 384:
*[[בני מנשה]] - כ-3000 ממתגיירי בני מנשה עלו לישראל מאז תחילת 1990. מקור הקבוצה הזו הוא במדינות צפון מזרח הודו, ואנשיה טוענים שהם צאצאים לאחד מ[[עשרת השבטים האבודים]]. בני הקהילה מתגוררים בעיקר ביישובים ב[[יהודה ושומרון]] ובעיר הדרומית [[ניצן (יישוב)|ניצן]]. רובם מקיימים אורח חיים אורתודוקסי. 7,300 מבני הקהילה עדיין נותרו בהודו שם הם מקיימים אורח חיים יהודי, ומתוכנן להעלות את כולם לארץ עד לשנת 2012.{{הערה|שם=מוזגוביה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה|אחרי 2,700 שנה, בני המנשה בהודו מקווים שנתניהו יעלה אותם לארץ|1.1258445|1 במאי 2009}}}}
*[[בני משה (מתגיירים)|בני משה]] - מאז תחילת 1990 התגיירו כמה מאות [[פרו]]אנים, שעלו לישראל כקבוצות. רובם של בני הקהילה (מכונים גם "יהודי האינקה") מקפידים על [[שמירת מצוות]], והם מתגוררים בישראל ביישובים הממוקמים ב[[יהודה ושומרון]].
במסגרת הממלכתית התגיירו באמצעות [[הרבנות הראשית]] 3,816 איש בשנת 2001, ו-4,031 בשנת 2002. רוב (60%) המתגיירים במסגרת זו (בשנות 1999–2007) הם עולי אתיופיה, שקבלת אזרחות מותנית אצלם כיום בגיור,{{הערה|1=[http://www.itim.org.il/?CategoryID=208&ArticleID=560 גיור: סטטיסטיקה עכשווית] באתר [[מכון עתים]]}}{{הערה|שם=בכנסת}} וכאלף מהמתגיירים הם עולי חבר המדינות. בשנת 2008 בוטלו אלפי גיורים שנערכו החל משנת 1999 על ידי הרב [[חיים דרוקמן]], ומעמדם היהודי-רשמי של מתגיירים אלו נתקע במצב ביניים היות שההליכים בעניין עדיין נמשכים.{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מאבק בבית הדין הרבני על פסילת אלפי גיורים|1.1322155|4 במאי 2008}}}}
במסגרת [[תוכנית נתיב]] של [[צה"ל]] התגיירו ב[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]] 5,000 חיילים, כ-800 מדי שנה.{{הערה|{{ynet|יעל ברנובסקי|צה"ל: רק 5,000 מ-17 אלף חיילי "נתיב" התגיירו|4016078|19 בינואר 2011}}}} בסקר שנערך בקרב המתגיירים ברבנות הצבאית, ציינו 26% מהנשאלים שהמניע המרכזי לגיור הוא רצונם בהשתלבות חברתית. כגורמים נוספים צויינו מניעים דתיים (13%) ולאומיים (12%).
שורה 422 ⟵ 421:
===יהדות אורתודוקסית===
[[קובץ:Ketubah from Israel.jpg|ממוזער|כתובה מישראל]]
שיעורם של [[יהדות אורתודוקסית|היהודים האורתודוקסים]] בישראל גבוה משיעורם בקרב יהודי רוב התפוצות, אם כי אין הסכמה באשר לנתונים המדויקים. היהדות האורתודוקסית היא הזרם הדתי המרכזי בישראל, וגם חילונים רבים פונים אליו בנושאים כגון [[נישואים]], [[גירושים]] ו[[קבורה (יהדות)|קבורה]].
האוכלוסייה שהוגדרה כאורתודוקסית בחוץ לארץ כוללת בנוסף ל[[יהדות חרדית|חרדים]] של היום את אלה שקרויים [[דתיים]]. המונח כולל את הקבוצה שמוגדרת כיום כ[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] או הקהילה ה[[דתיים לאומיים|דתית לאומית]] (כולל [[חרדים מודרניים|החרדים המודרניים]] ב[[ארצות הברית]]), וגם את אלה שהוגדרו במשך העשור האחרון כ[[חרדים לאומיים]], קבוצה המשלבת במידה רבה את סגנון החיים החרדי עם אידאולוגיות דתיות לאומיות.
שורה 445 ⟵ 444:
מחוץ לערים החלו להיפתח [[מרכז מסחרי|מרכזים מסחריים]] גדולים (כדוגמת המרכז ב[[שפיים]]), זאת למרות [[חוק שעות עבודה ומנוחה]]. מנגד, נוצרו מאבקים לשמירת שבת בריכוזים חרדיים, דוגמת המאבק סביב [[רחוב בר-אילן]].
במהלך השנים, הישראלים היהודים החילוניים, התחילו לשאול אם הסטטוס קוו על סמך התנאים שנקבעו ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] וב[[שנות החמישים]] היו רלוונטיים עדיין ל[[שנות השמונים]], [[שנות התשעים]], ו[[העשור הראשון של המאה ה-21]] וטענו שהייתה להם תמיכה כספית בענייני התרבות שלהם ובמוסדותיהם אשר אפשר להם לשנותו אותו בלי קשר לרלוונטיות שלו. הם קראו תיגר על השליטה החרדית בעניינים אישיים כגון נשואים וגירושין, והתרעמו על כך שאין מופעי בידור ותחבורה בימי [[שבת]].
נוצרו מחלוקות גם סביב נושאים נוספים, כדוגמת [[שירות לאומי]], [[גיוס בחורי ישיבות]] ל[[צה"ל]], [[תוכנית הליבה]] והאם נטל השרות הצבאי במדינה מחולק במידה שווה בין אזרחי המדינה - בשנות הארבעים היו רק 400 תלמידי ישיבות שהרוויחו מהפטור, אך עם השנים הם גדלו ל-50,000 איש. לבסוף, קהילות היהודים המודרנית ([[יהדות רפורמית|היהדות הרפורמית]]) והמסורתית ([[יהדות קונסרבטיבית|היהדות הקונסרבטיבית]]), אף על פי שהם קטנות מאוד עדיין, החלו להפעיל את עצמם כאלטרנטיבה לשליטה החרדית בעניינים הדתיים במדינה.
| |||