יהדות רומא – הבדלי גרסאות

בשנת [[139 לפנה"ס]] נרשמה הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא. ההיסטוריון הרומי [[ולריוס מקסימוס]] סיפר ב[[חיבור אבוד]] שמצוטט בשני מקורות אחרים בשינויי גרסאות, כי [[פראיטור פרגרינוס]], קורנליוס סקיפיו היספנוס (Cornelius Scipio Hispanus), גירש [[כשדים]] ויהודים מהעיר מכיוון שעסקו בתעמולה דתית. ההיסטוריון [[בצלאל רות]]{{הערה|1=עמוד 12 בספרו}} סבור כי זהו פירוש שגוי של התעודה ולמעשה לא היה גירוש של היהודים מהעיר. באותן שנים התגיירו כנראה מקצת מתושבי רומא.{{הערה|1=[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/57*.html דיו קאסיוס]}}

בשנת 19 לספירה, שנת שלטונו החמישית של הקיסר [[טיבריוס]] החליט הסנאט לגרש את כל היהודים מרומא, לגייס לצבא את הצעירים שבהם ולשלחם ל[[סרדיניה]],{{הערה|1=מידע על אירוע זה נמצא במספר מקורות היסטוריים בהם: [[יוסף בן מתתיהו]], [[טקיטוס]] ו[[סווטוניוס]], למשל אצל פלביוס 18:81-84 וטיבריוס - אשר סאטורנינוס בעלה של פולביה, שהיה ידידו, סיפר לו (את הדבר) על פי חקירת אשתו - ציווה לגרש את כל היהודים מרומי. והקונסולים גייסו לצבא ארבעת אלפים איש מהם ושלחום לאי סארדיניה, וענשו רבים מאוד שלא רצו לשרת בצבא בגלל שמירת חוקי אבותיהם.}}, משום שבאותן שנים התגיירו כנראה מקצת מתושבי רומא.{{הערה|[[דיו קאסיוס]], [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/57*.html#18.5 ספר 57, פרק 18, סעיף 5].}}. מספר המגויסים הגיע ל-4,000. אם זה מספר הגברים הצעירים המתאימים לגיוס אפשר להעריך את המספר הכולל של התושבים. עקבותיהם מצויים עדיין באי.

[[פילון האלכסנדרוני]] כתב שיהודי רומא התרכזו בימיו בשכונת טרסטורה ((trastevere), כלומר מעבמעבר לנהר טיבר, משמע גדתו הימנית של הנהר) וחלק ניכר מחברי הקהילה היו שבויי מלחמה ששוחררו.