פולחנסיו בטיסטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למשטרה חשאית
מ הוספת קישור לנשיא קובה
שורה 2:
'''פולחנסיו בטיסטה אי סאלדיבר''' (ב[[ספרדית]]: '''Fulgencio Batista y Zaldívar''';{{כ}} [[16 בינואר]] [[1901]] - [[6 באוגוסט]] [[1973]]) היה נשיאה הנבחר של קובה מ-1940 עד 1944, ועריצה מ-1952 עד 1959, אז הופל משטרו ב[[המהפכה הקובנית|מהפכה הקובנית]].
 
בטיסטה עלה לשלטון לראשונה ב-[[1933]], עת הנהיג את "מהפכת הסַמָּלים", ששמה קץ לשלטונו קצר הימים של דה סספדס{{הערה|שכיהן פחות מחודש כנשיאכ[[נשיא קובה]]; והיה בנו של [[קרלוס מנואל דה סספדס]]}}. לאחר הצלחת המהפכה, מינה עצמו למפקד הכוחות המזוינים, בדרגת קולונל{{הערה|בהשוואה לדרגת ה'סמל' שהייתה לו עד אז}}, ושלט בפועל בוועד בן חמשת החברים שכיהנו כראשי המדינה באופן קולקטיבי. המשיך לשלוט בפועל באמצעות מינוי 'נשיאי בובה' עד 1940; אז נבחר בעצמו לנשיא. כונן את חוקת 1940 של קובה, וסיים את כהונתו ב-1944. לאחר מכן עבר לגור ב[[פלורידה]], וחזר לקובה רק ב-1952, כדי להתמודד לנשיאות פעם נוספת. משראה בטיסטה שיפסיד בבחירות, הנהיג [[הפיכה צבאית]] לפני שנערכו.
 
כשחזר לשלטון זכה לתמיכה כלכלית וצבאית מ[[ארצות הברית]]{{הערה|Guerra, Lillian (2010). Grandin, Greg; Joseph, Gilbert M., eds. ''Beyond Paradox. A Century of Revolution. American Encounters/Global Interactions''. Durham, NC: Duke University Press. pp. 199–238. {{ISBN|978-0-8223-4737-8}}}}. בטיסטה הקפיא את חוקת 1940 וביטל את רוב זכויות האזרח, ובכלל זה הזכות לשבות. בנוסף חבר לבעלי הקרקעות ולבעלי מפעלי הסוכר והנהיג שיטה כלכלית שהרחיבה את הפערים הכלכליים בחברה הקובנית{{הערה|שם=Bravo|''Fidel: The Untold Story''. (2001). Directed by Estela Bravo. First Run Features. (91 min). "Batista's forces were trained by the United States, which also armed them with tanks, artillery, and aircraft." [https://www.youtube.com/embed/NW1Yh8D-xCg קטע לצפיה]}}. בסופו של דבר, כתוצאה ממדיניות כלכלית כושלת, רוב תעשיית הסוכר עברה לבעלותם של אמריקאים ו-70% מהשטח החקלאי היה בבעלות זרה{{הערה|שם=Bravo}}. כדי להתמודד עם המצב הכלכלי העגום החל בטיסטה לשתף פעולה עם ה[[מאפיה]] האמריקנית, ואפשר לה להקים ב[[הוואנה]] מרכז של סמים, הימורים וזנות{{הערה|''Havana Nocturne: How the Mob Owned Cuba and Then Lost It to the Revolution'', by T. J. English, William Morrow, 2008, {{ISBN|0-06-114771-0}}.}}. התמיכה העממית בבטיסטה החלה לרדת ומרידות סטודנטים והפגנות החלו להתרחש. הוא הגיב לכך בהגברת הריכוזיות של התקשורת ובהקמת [[משטרה חשאית]], שתפקידה 'לדכא את הפעילויות ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]]'. המשטרה השתמשה באלימות בקנה-מידה רחב, בעינויים ובהוצאות להורג. באותה סערת אלימות נהרגו, לפי הערכות, מאות עד אלפי אנשים{{הערה|Wickham-Crowley, Timothy P. (1990). Exploring Revolution: Essays on Latin American Insurgency and Revolutionary Theory. Armonk and London: M.E. Sharpe. P. 63 "Estimates of hundreds or perhaps about a thousand deaths due to Batista's terror are also supported by comments made by Fidel Castro and other Batista critics during the war itself."}}.