אלטנוישול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיפרו של -> ספרו של, replaced: סיפרו של ← ספרו של באמצעות AWB
מ הוספת קישור למזמור שיר ליום השבת
שורה 9:
בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות צרים הפונים אל עבר החלל המרכזי. על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, בכותל המזרח, '''שייל"ת''' ([[שיויתי ה' לנגדי תמיד]], ראו בתמונה המצורפת לערך), ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי. היה זה לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
 
בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, שאת רובם הנהיג [[המהר"ל מפראג|המהר"ל]] בעצמו. הבולט שבהם הוא אמירת "[[מזמור שיר ליום השבת]]", מתוך [[קבלת שבת]], פעמיים. מקור נוהג זה{{הערה|שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. [[דומ"צ]] הקהילה לפני השואה.}} היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו [[תוספת שבת|קיבלו את השבת]]. הקובץ המקורי של המנהגים נמצא על אחד מקירות בית הכנסת.
 
ה[[סיפור עם|אגדה]] מספרת כי [[הגולם מפראג]] נמצא ב[[גניזה]] שבעליית הגג של בית הכנסת. מקום מושבו של ה[[מהר"ל]], בקדמת בית הכנסת, שמור עד היום.