ביר טוויל – הבדלי גרסאות

ב-[[1889]] שלטה [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] באזור והשלטון הבריטי-מצרי החליט שגבול הסמכות של המושל הבריטי בסודאן יהיה ב[[קו רוחב]] 22° צפון, וכתוצאה מכך היה משולש חלאיב בשטח מצרים וביר טוויל בשטח סודאן. ב-[[1902]] שינו הבריטים את הגבול וקבעו שמשולש חלאיב קרוב יותר ל[[חרטום]], בירת סודאן הן מבחינה תרבותית והן מבחינה גאוגרפית. הגבול החדש לא היה תלוי בקו הרוחב והוא ירד מ[[יםהים סוףהאדום]] לכיוון דרום מערב, חצה את קו הרוחב והקיף את ביר טוויל, כך שנוצרו שני שינויים: משולש חלאיב שמצפון לקו הרוחב, עבר ממצרים לסודאן וביר טוויל שמדרום לקו הרוחב, עבר מסודאן למצרים. ב-[[1956]], לאחר שקיבלה סודאן עצמאות, תבעה שהגבול בינה ובין מצרים יהיה על פי זה של 1902, כך שהיא תקבל את השליטה במשולש חלאיב, ומצרים תקבל לשליטתה את ביר טוויל. המצרים טוענים שיש לקבל את הגבול שנקבע על קו הרוחב 22° וחלוקת השטחים היא לטובתה. כתוצאה מהתביעה של שתי המדינות לקבל את משולש חלאיב הגדול פי עשרה מביר טוויל ובעל הגישה לים, נותר ביר טוויל ללא דורש.