ראש השנה – הבדלי גרסאות

 

==טיבו של ראש השנה==

=== מצוות השבתה ממלאכה ===

{{ערך מורחב|יום טוב}}

===יום דין לכל בני האדם===

ראש השנה נחשב ליום שבו דן האלוהים את כל באי העולם אודות מעשיהם בשנה שעברה וכפועל יוצא מה יקרה בשנה הבאה. קביעה זו מקורה בספרות חז"ל:

 

התלמוד מבסס את הרעיון שכל מאורעות השנה נקבעות בראשיתה, על הפסוק {{ציטוטון|עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה.}} התלמוד מקשר זאת גם לפסוק בתהילים: {{ציטוטון|תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו, כי חוק לישראל הוא משפט לאלוהי יעקב}}. ה[[רמב"ן]] מבאר שקביעת אופיו של ראש השנה בתור יום דין כבר נרמז במקרא כאשר החג נקרא "יום זיכרון" ובכך שהוא חל סמוך ליום הכיפורים.

 

 

בתלמוד הבבלי מסופר על שלשה ספרים הנפתחים לקראת ראש השנה אשר [[רש"י]] מפרשם כ"ספרי זיכרון של מעשה הבריות". הבריות נכתבות כל אחת לאחד מן הספרים האלה כמסופר:

:{{ציטוטון|אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה. בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה.|[[תלמוד בבלי]] ראש השנה, פרק ראשון, טז:}} על כן, מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג [[איחולי עשרת ימי תשובה|לאחל]]: "גמר חתימה טובה".

 

===תחילת השנה===

{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}

בתורה לא נכתב דבר על כך שיום זה הוא תחילתה של שנה חדשה. על פי החוק המקראי, החודש הראשון הוא חודש [[ניסן]], ואילו חודש תשרי נקרא "החודש השביעי". ה[[רמב"ן]] בדרשתו לראש השנה מציע להבחין בין תחילת השנה, שהיא בתשרי, לבין תחילת מניין החודשים, שהיא בניסן כזכר ל[[יציאת מצרים]]. הוא מוצא הד לכך במה שכתוב במקרא לגבי [[חג הסוכות]]: {{ציטוטון|...וחג האסיף בצאת השנה...|{{תנ"ך|קצר=כן|שמות|כג|טז}}}}, כלומר לאחר שיצאה והסתיימה השנה הקודמת.

 

==תקיעת שופר==

{{ערך מורחב|תקיעת שופר}}

ב[[תורה]] מכונה החג "יום תרועה" או "זיכרון תרועה" אך הקשר בין כינויים אלו לתקיעת שופר אינו מופיע באופן מפורש. המונח תרועה מופיע במקרא גם בהקשר של תקיעה בחצוצרות. במועדים מסוימים נהגו לתקוע ב[[המשכן|משכן]] וב[[בית המקדש|מקדש]] בחצוצרה{{הערה| ראה לדוגמה: {{תנ"ך|במדבר|י|ה}}; {{תנ"ך|תהלים|צח|ו}}; תוספתא סוכה פרק ד; יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ד' י' יב'}} באופן הבא: ביום שהציווי בו הוא לתקוע בשופר (כמו בראש השנה) - התקיעה לוותה בחצוצרות, וב[[תענית|תעניות]], שבהן המצווה היא תקיעה בחצוצרות - השופר ליוה את החצוצרה{{הערה| ראה : {{משנה| ראש השנה| ג| ג}}}}.

 

==תפילות ראש השנה==

{{ערך מורחב|תפילות ראש השנה}}

בראש השנה נהוג להרבות ב[[תפילה (יהדות)|תפילות]], לפי מנהג ה[[אשכנזים]] לכל הפחות עד חצות היום (אמצע היום){{הערה|1=[[רמ"א]] סימן תקפד סעיף א}}, ולמנהג ה[[מזרחים|ספרדים]] מסיימים לפני חצות היום כדי שלא ייחשב כ[[צום]]. תפילות [[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]] ארוכות במיוחד, חגיגיות וכוללות [[פיוט]]ים. הפיוטים משתנים בין העדות וכך גם הלחנים. הדגש בתפילות ופיוטים הוא על המלכת האל ועל העמידה לפניו בדין.

 

==מנהגים וסימנים==

{{ערכים מורחבים||ערכים=[[תשליך]], [[התרת נדרים]]}}

* '''[[התרת נדרים]]:''' ב[[ערב ראש השנה]] נהוג לערוך טקסי התרת נדרים, כשכל אדם מבקש התרה בפני שלושה אנשים שמהווים מעין [[בית דין (הלכה)|בית דין]], שבכוחו לשחרר את האדם מהבטחותיו{{הערה|המנהג מובא לראשונה [[שני לוחות הברית (ספר)|בספר שני לוחות הברית]] תחילת מסכת יומא}}.