פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
רווח מיותר הוסר
 
==מקור החג==
 
===בתורה===
על פי ה[[מקרא]], היום הראשון של החודש השביעי (הוא תשרי, במניין החודשים המתחיל בחודש [[ניסן]]) הוא יום מועד ששובתים בו ממלאכה ומקריבים בו [[קרבן (יהדות)|קרבנות]] מיוחדים. עיקר החג הוא מצוות ה"תרועה" שמוזכרת הן ב[[ספר ויקרא]] והן ב[[ספר במדבר]]:
:{{ציטוטון|אמר רבי יוחנן: שלשה ספרים נפתחין בראש השנה. אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים. צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה. בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכיפורים. זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה.|[[תלמוד בבלי]] ראש השנה, פרק ראשון, טז:}} על כן, מראש השנה ועד ליום הכיפורים נהוג [[איחולי עשרת ימי תשובה|לאחל]]: "גמר חתימה טובה".
 
הוגים רבים עמדו על הסתירה לכאורה שבין אופיו הרציני של היום כיוםבתור יום דין, לבין האופי החגיגי והשמח שלו כיום מועד. ב[[תלמוד הירושלמי]] (ראש השנה א') מוסבר שהשמחה בראש השנה מבטאת את הביטחון של עם ישראל באל, שלא יאונה לו כל רע בדין. התייחסות ראשונה לעניין ניתן לראות בציוויו של [[נחמיה]] לגבי אופיו של היום: {{ציטוט|הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ; כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. וַיֹּאמֶר לָהֶם: לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ, וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם.|{{תנ"ך|נחמיה|ח|ט|י}}}}
 
קיימת אי בהירות כלפי הזמן המדויק בו נידונים בראש השנה, האם זה בלילה הפותח את היום או בבוקרו של יום{{הערה| להרחבה על כך, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, '''זמן הדין בראש השנה - בבוקר או בלילה''' בתוך: קובץ [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], גיליון כז, אלול תשע"ב, עמודים תשנט - תשצ.}}. ב[[תלמוד ירושלמי]] מובאת גם הדעה שכל אחד נדון בראש השנה אך גזר דינו יחתם במועד כלשהו ולאו דווקא בראש השנה:
 
===תחילת השנה===
[[קובץ:Rosh Hashanah - New Year greeting card (4968289165).jpg|250px|ממוזער|נהוג לשלוח כרטיסי ברכה איש לרעהו. בתמונה: כרטיס ברכה תלת-ממדי לחג, מ[[גרמניה.]]]]
{{הפניה לערך מורחב|ראשי שנים ביהדות}}
בתורה לא נכתב דבר על כך שיום זה הוא תחילתה של שנה חדשה. על פי החוק המקראי, החודש הראשון הוא חודש [[ניסן]], ואילו חודש תשרי נקרא "החודש השביעי". ה[[רמב"ן]] בדרשתו לראש השנה מציע להבחין בין תחילת השנה, שהיא בתשרי, לבין תחילת מניין החודשים, שהיא בניסן כזכר ל[[יציאת מצרים]]. הוא מוצא הד לכך במה שכתוב במקרא לגבי [[חג הסוכות]]: {{ציטוטון|...וחג האסיף בצאת השנה...|{{תנ"ך|קצר=כן|שמות|כג|טז}}}}, כלומר לאחר שיצאה והסתיימה השנה הקודמת.