שמיר (ספרות האגדה) – הבדלי גרסאות

השמיר מובא כהסבר כיצד ביקע [[משה רבנו]] את [[אבני החושן|אבני האפוד]], ובעיקר כיצד בנה [[שלמה המלך]] את [[בית המקדש]] בלי לעשות שימוש ב[[ברזל]] לסיתות [[אבן לבנייה|אבני]] הבניין - עליהן נאמר {{ציטוטון|וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ|[[ספר מלכים{{תנך|מלכים]] א|ו, |ז}}}} (הסבר אחר המובא בתלמוד הוא שהאבנים סותתו מחוץ ל[[הר הבית]] בטרם הובאו אליו{{הערה|[[מסכת סוטה]] [[s:סוטה |מח |ב|מח ב]].}}).

השמיר נזכר במגוון מקורות [[תנאים|תנאיים]], אך המקור בו הוא מוזכר בצורה הרחבה ביותר הוא ה[[גמרא]] ב[[מסכת גיטין]] [[s:{{הערה|{{בבלי|גיטין |סח א|סח א]]}}.}} הדנה במלכותו של [[שלמה המלך|שלמה]], ואומרת - :

{{ציטוט|שידה ושידתין למאי איבעי ליה? [למה היה צריך לשלוט בשדים ובשדות?{{הערה|1={{ציטוטון|עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם שדה ושדות שרים ושרות|קהלת ב' ח'}} - בגמרא, [[רבי יוחנן]] מסביר שבמילה "שדה ושדות" הכוונה ל[[שד (מיתולוגיה)|שדים]]}}] דכתיב: 'והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה וגו', אמר להו לרבנן: היכי אעביד? [אמר (שלמה) לחכמים - איך אעשה?] אמרו ליה: איכא שמירא דאייתי משה לאבני אפוד... [אמרו לו:ישנו השמיר שהביא משה ל (חיתוך) אבני האפוד...] והגמרא ממשיכה ומרחיבה את היריעה ומספרת על [[שלמה המלך ואשמדאי|שלמה ואשמדאי]]מרכאות=כן}}.

המקור הראשון בספרות התנאים שבו נזכר השמיר הוא ה[[משנה]] המוכרת ב[[פרקי אבות]], שבה מוזכר השמיר כאחד מעשרתמ[[עשרה הדבריםדברים שנבראו ב[[ערבבערב שבת]] [[בין השמשות (יהדות)|בין השמשות]] - דהיינו לקראת סיום ששת ימי ה[[בריאת העולם (יהדות)|בריאה]], בה נבראו דברים שעומדים על הגבול בין העולם הזה לעולם העליון:

{{ציטוט|תוכן=עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: <BR>[[קורח#מותו של קורח והשלכות המחלוקת|פי הארץ]] ו[[בארה של מרים|פי הבאר]] ו[[בלעם|פי האתון]] וה[[קשת בענן|קשת]] וה[[מן]] והמטה '''והשמיר''' וה[[כתב]] והמכתב וה[[לוחות הברית|לוחות]]. <BR>ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו<BR>. ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.|מקור={{משנה|אבות|ה|ו}}}}

באגדהבתלמוד מוזכר שהשמיר הוא 'כחוט השערה' (ומכאן יכולתו לגרום לחיתוך עדין כזה הנדרש לחריטה על אבני האפוד), ומקום משמרתו הוא אצל [[שר הים]], מקורות אחריםמדברי ה{{מקורתלמוד בבלי|סוטה|מח|ב}}מזכירים משתמע שהשמיר אינו מסוגל לבקע [[עופרת]] ולכן נשמר בקופסת עופרת.: מקורות{{ציטוטון|במה אלומשמרין מסתמכיםאותו כנראהכורכין עלאותו בספוגין של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין}}. וכך אף נראה נבואתמנבואת [[זכריה הנביא|זכריה]] המזכיר את המונח 'שמיר' [- {{ציטוטון|וְלִבָּם שָׂמוּ שָׁמִיר מִשְּׁמוֹעַ אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁלַח יי' צְבָאוֹת בְּרוּחוֹ בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל מֵאֵת יי' צְבָאוֹת]}}, לאחר שבשלב מוקדםשמוקדם יותר הוא מזכיר את הרשעה שאל פיה מושלכת אבן עופרת - נבואה שפרשנותה מורכבת, ומהווה כר נרחב לפרשנות [[מדרש|מדרשית]]ית. בנוסףמקורות באחרים{{תלמוד בבלי|סוטה|מח|במקור}} נאמרמזכירים {{ציטוטון|במהאת משמרין'זיז אותושדי' כורכיןכמופקד אותועל בספוגיןמשמרתו של צמר ומניחין אותו באיטני של אבר מליאה סובי שעורין}}השמיר.

אזכור העופרת, המשמשת להגנה מקרינה רדיואקטיבית, כחומר המסוגל לבלום את השמיר, הביא את [[עמנואל וליקובסקי]] לטעון כי השמיר היה למעשה [[חומר רדיואקטיבי]] המצוי בטבע, כגון [[רדיום]].{{הבהרה|איך מפרש על פי זה את האגדה}}.

דעה נוספת{{שהערה|הרב [[זמיר כהן]], בספר המהפך.}}{{מקור|יש להשלים}} מבוססת על דעת רש"י, על פיה השמיר היא תולעת היוצרת קרינה.

דעה נוספת{{הערה|הרב יהושע ענבל, תורה שבעל פה, עמוד 578-572.}} סבורה שיששישנם שני סוגי שמיר. השמיר המבואר בפסוק הוא אבן או גוף אחר חד. שנמצא גם כיום (למשל [[יהלום]]) והשמיר של בית המקדש הוא בריה שאינה מוכרת כיום שיש לה תכונת חיתוך ולכן נקראת כך בהשאלה.