שיטות הפצה בתקשורת נתונים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 94.230.80.65 (שיחה) לעריכה האחרונה של 31.168.160.218 |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) |
||
שורה 11:
===Unicast===
[[קובץ:Unicast.svg|שמאל|ממוזער|250px|הפצת נתונים ב-Unicast]]
בשיטת ה-Unicast, הנתונים נשלחים באופן אישי לכל [[צומת (רשת)|צומת]] ברשת. שיטה זו נהוגה בגלישה באינטרנט, בשימוש בדואר אלקטרוני, בשליחה וקבלה של קבצים, וגם בשירותי [[וידאו על פי דרישה|VOD]] .
היכולת לתקשר באופן אישי הוא היתרון בשיטה זו, אך החסרון הוא חוסר היעילות בהפצה של נתונים לכמות צמתים גדולה.
שורה 42:
== ריבוי קישורים ==
במכשירים שיש להם יותר מקישור אחד לרשת (לדוגמה: נתבים, מחשבים עם 2 כרטיסי רשת, מכשירים ניידים עם [[Wi-Fi]] ורשת [[דור 3]]), הבחירה באיזה מהקישורים יש להעביר את הנתונים דורשת יכולת של עיבוד נתונים מהירה, על מנת לקבל את החלטת ה[[ניתוב]] הנכונה. בעוד שהעקרון מאחורי החלטות אלו הוא פשוט, המימוש והביצוע של תהליכי קבלת ההחלטה הוא מורכב, מכיוון שההחלטה צריכה להתקבל באופן פרטני עבור כל [[datagram|חבילת נתונים]] ובאופן מצטבר, עלול להיווצר [[צוואר בקבוק]] בהעברת הנתונים. צוואר בקבוק זה יכול להוות מגבלה עיקרית על הביצועים הכוללים של רשת התקשורת. בפיתוח מתגים ונתבים חדשים, רוב תשומת הלב מושקעת בשיפור המהירות של קבלת ההחלטות וביצוען, על מנת להתמודד עם נפחי תקשורת הולכים וגדלים.
כתובת הרשת של כל מכשיר מרמזת במידה כזו או אחרת על מיקומו הפיזי ברשת, ועל דרכים אפשריות לאתר מכשיר מסוים מתוך כלל הרשת. מתוך הרצון להקטין את תפוצת הודעות ה-Broadcast, על מנת לחסוך בעומסים ברשת, נתבים (שלרוב היוו את הגבול של מתחמי השידור) - הפכו לגורם מוביל ברשתות גדולות, כדוגמת האינטרנט. לעומתם, השימוש ב[[גשר (רשת)|גשר]]ים יכול להתאים לרשתות קטנות יחסית, בהן Broadcast המיועד לאיתור יעד מסוים אינו מהווה עומס מהותי המשפיע על ביצועי הרשת, או כאשר הרשת הקטנה מהווה מתחם שידור נפרד, והיא חלק מתוך רשת גדולה יותר.
| |||