ארכלאוס (נשיא) – הבדלי גרסאות

בעוד הקיסר שומע את רצונה של כל משלחת, החל המצב ביהודה מתדרדר. החלה להתפתח מרדנות כנגד השלטון הרומי וכנגד בית הורדוס. בין מנהיגי הקבוצות המתקוממות היו [[יהודה בן חזקיה]] הגלילי, עבדו של המלך הורדוס, [[שמעון מפראיה]], ורועה בשם [[אתרונגאיוס]], שעסק עם ארבעת אחיו בשוד ובביזה. כאשר המרד התפשט לכל חלקי הארץ ([[פולמוס וארוס]]), הנציב הרומי בסוריה, [[פובליוס קווינקטיליוס וארוס]], הטיל למערכה את כוחותיו, שהשליטו לבסוף שקט בממלכה. מקרה זה הכריע את דעת הקיסר, אשר קבע לבסוף כי צוואתו של הורדוס בטלה ולפיכך לא יהיה ארכלאוס למלך יהודה לאחר שהאחרון גילה אוזלת יד בטיפול במהומות שם. תחת זאת קבע הקיסר כי ארכלאוס יתמנה ל"אתנארכוס" ("נשיא העם") ושושלתו תמשיך להחזיק בתואר זה עד שתוכיח את עצמה כראויה למלכות. אחיו של ארכלאוס, [[פיליפוס (בית הורדוס)|פיליפוס]] והורדוס אנטיפס, מונו לטטרארכים הכפופים לאחיהם וקיבלו מחוזות משלהם ([[הבשן]] לפיליפוס, [[הגולן]] ו[[הגליל]] לאנטיפס). ערי היוונים בארץ - [[עזה]], גדר ([[חמת גדר]]) ו[[סוסיתא (אתר ארכאולוגי)|סוסיתא]] - סופחו על פי דרישתן לנציבות הרומית בסוריה.