דרואידיות – הבדלי גרסאות

אנו מוצאים ב"[[מלחמת גאליה (ספר)|מלחמת גאליה]]" של [[יוליוס קיסר]] את התיאור הראשון והמלא ביותר של הדרואידים. יוליוס קיסר כותב, כי כל הגברים בעלי הרמה וה[[כבוד]] בגאליה היו או מהדרואידים או מה[[אציל]]ים, שהיוו שני [[מעמד]]ות נפרדים. הדרואידים היוו את המעמד ה[[כהן (איש דת)|כוהני]] המלומד, והיו אחראים על החוק המנהגי העתיק, ולהם היה כוח השפיטה, כשה[[ענישה|עונש]] הגרוע ביותר היה [[גלות|הגליה]] והחרמה על ידי החברה. הדרואידיות לא עברה ב[[ירושה]], אבל הם קיבלו פטור משירות ב[[צבא]] וכן מתשלום [[מס]]ים. ה[[למידה|לימודים]] שתלמיד היה מחויב בהם היו ארוכים. כל הלימוד היה בעל פה, אך יוליוס קיסר כותב כי למטרות אחרות הייתה להם שפה כתובה בעלת [[אות]]יות יווניות. מסמכים דרואידים לא שרדו. קיסר אומר כי "הנקודה העיקרית של הדוקטרינה שלהם היא כי ה[[נפש]] לא מתה, וכי לאחר המוות היא עוברת מגוף אחד לשני ([[גלגול נשמות]])". דבר זה הביא כמה מחברים בזמן העתיק למסקנה הלא-הגיונית, כי הדרואידים הושפעו בידי ה[[פילוסופיה|פילוסוף]] היווני [[פיתגוראס]]. קיסר גם ציין כי הדרואידים נקראים מה שהוא תרגם כ"דיספאטר", או "אב עולם ה[[מוות]]". מחברים שה[[מידע]] שהגיע אליהם איננו ממקור ישיר, כמו [[דיאודורוסדיודורוס]] ו[[סטרבו]], כתבו כי כינוי זה נסב גם על [[משורר]]ים ואומרי לחש.

[[קיקרו]] אומר כי אצל הגאלים קיימים אומרי לחשים שידועים בשם דרואידים, וכי הוא הכיר אחד בשם אאדואן. [[דיאודורוסדיודורוס]] מוסר, כי על מנת ש[[קורבן]] יחשב לפני האלים, עליו להיות מוקרב על ידי הדרואידים, כי הם אנשי הביניים בין האדם לאל, וכי לפני [[מלחמה]] הם משליכים את עצמם בין שני ה[[צבא]]ות על מנת להביא ל[[שלום]].