ג'יימס מדיסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ הוספת קישור לאינדיאנים
שורה 169:
מדיסון הצליח להגדיל את הצבא, סיים את בניית האקדמיה הצבאית, הכין תחמושת והרחיב את הצי. המכשולים הגדולים שלו היו קבינט מפולג, מפלגה עוינת, התנגדות בקונגרס, מושלים שניסו להכשיל אותו וגנרלים לא מתאימים, יחד עם מיליציה שסירבה להילחם מחוץ למדינה שלה. מדיסון לא זכה לתמיכה מאוחדת. ניו אינגלנד איימה בפרישה מהאיחוד, הייתה מעורבת בהברחות מקנדה וסירבה לשלוח חיילים. עוד בעיה הייתה פירוק המערכת שהמילטון והפדרליסטים בנו. הצבא הוקטן, הבנק המרכזי נסגר, והמסים היו נמוכים. ג'פרסון ומדיסון לא האמינו בבנקים ובצבאות, ופירוק מערכת המיסוי גרם לכך שלא יכלו לממן את הגיוס המהיר. כשהמלחמה התחילה, הכוח הצבאי של מדיסון הכיל בעיקר חברי מיליציות לא מאומנים.
 
הדרג הפיקודי לא פעל טוב - הגנרל בדטרויט נכנע לכוח בריטי קטן יותר ממנו בלי קרב. גלטין גילה שאי אפשר לממן את המלחמה ללא בנק מרכזי, וללא תמיכה מצפון מזרח המדינה. מדיסון האמין שארצות הברית תוכל לכבוש את קנדה ולעצור את אספקת המזון לאינדיאנים במערב, ושיוכל לכפות הסכם לאחר מכן. אולם הפלישה של ארצות הברית נכשלה. מדיסון האמין שהמיליציות יסכימו לפלוש לקנדה, אולם המושלים מצפון מזרח המדינה סירבו. הבריטים חימשו את האינדיאנים בצפון מערב המדינה, בעיקר את שבטיו של [[טקומסה]]. לאחר שהפסידו בקרב על [[ימת אירי]] ב-1813, הבריטים נאלצו לסגת. הגנרל [[ויליאם הנרי הריסון]] הדביק אותם וניהל קרב על התמז, שבמהלכו השמיד את הצבאות הבריטים והאינדיאניםוה[[אינדיאנים]], הרג את טקומסה, והשמיד את הכוח האינדיאני בכל אזור גרייט לייקס. מדיסון היה הנשיא היחיד שהוביל את הצבא לקרב כשהיה בתפקיד, אף על פי שקרב פלטסברג ב-1814 לא היה טוב עבור האמריקנים. הבריטים פשטו על וושינגטון, כשמדיסון הוביל את המיליציה המפורקת שלו. דולי מדיסון חילצה פריטים יקרים ומסמכים מהבית הלבן מעט לפני שהבריטים שרפו את הבית הלבן, את בניין הקפיטול ועוד בנייני ציבור. האגדה מספרת, שכאשר הגיעו הבריטים לבית הלבן, הם מצאו את ארוחת הערב של הנשיא ערוכה על השולחן, ועדיין חמה.
 
ב-1814, [[אנדרו ג'קסון]] והריסון השמידו את האיומים האינדיאניים בדרום ובמערב. כחלק מהמאמץ המלחמתי, האמריקנים בנו שתים עשרה ספינות מלחמה. בסוף 1814, מדיסון ומזכיר המדינה, ג'יימס מונרו, ניסו לגייס 40,000 איש. התנגדות עזה מנעה זאת.