|
[[עמוס פונקנשטיין]] מגדיר את האפוקליפסה במילים הבאות: "קץ העולם קרוב. מעטים יוותרו בחיים כדי לחזות בלידתו של עידן חדש ונשגב. העולם הישן, המלא צער ומכאוב, יקרוס תחת כובד רשעתו. תחתיו יקום עולם חדש בכל המובנים: חברה חדשה וסדר קוסמי חדש"{{הערה|[[עמוס פונקנשטיין]], '''לוח זמנים לקץ העולם: על המנטליות האפוקליפטית''', בתוך: פונקשטיין, '''תדמית ותודעה היסטורית ביהדות ובסביבתה התרבותית''', [[עם עובד]] 1991 עמ' 41}}.
הגדרת הז'אנר לקוחה משמו של הספר האחרון [[הברית החדשה|בברית החדשה]], [[חזון יוחנן]], המתייחס לאחרית הימים ולהופעתו של [[ישו]] מחדש. כיום המושג מייצג את כל התפיסות הנוגעות ל[[אחרית הימים]] ולגאולה מהמציאות המוכרת לנו. זהו ספר ידוע ביותר בתחום, והשפעתו עצומה. בספר זה מופיעים ביטויים ומושגים רבים כגון: "[[ארבעת פרשי האפוקליפסה]]", "ירושלים של מעלה" ורבים נוספים. הספר היה בסיס לאלפי יצירות [[אמנות]] בכל התחומים והשפיע אף על מהלכים בהיסטוריה כגון [[מסעות הצלב]]. עם זאת, התפיסה האפוקליפטית התחילה אף לפני כתיבת הספר וסביר להניח ש[[יוחנן כותב הבשורה]] (שלא לגמרי ברור מיהו), מחברו של חזון יוחנן, כבר הכיר את חזון אחרית הימים כפי שהוא מופיע ב[[ספר דניאל]].
אפוקליפסות חשובות אחרות הן [[חזון החיות]] (שהיא יחידה בתוך [[ספר חנוך א']] ו[[ספר חנוך ב']] מן [[הספרים החיצוניים]]), [[חזון עזרא]] (המכונה גם "עזרא הרביעי"), [[ספר ברוך]] השני, וכן חיבורים וקטעי חיבורים שנמצאו בין [[מגילות מדבר יהודה]]. יש גם גרסה שונה:
אחרית הימים היא סוף של עידן, תקופה.
לדוגמה: בשנות ה-2000 הסתיימה תקופת הדגים - התקופה של [[ישו]]. ו[[אחרית הימים]] מלהבדיל מב[[יום הדין]] הוא לא היום האחרון, "הסוף", אלא רק סיום של תקופה.
==ראו גם==
|
