גזרות אדריאנוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הקישור מפנה לדף פירושונים
תמונה
תגיות: גרשיים שגויים עריכה חזותית
שורה 16:
 
== דורו של שמד==
בסופו של דבר המתח ביהודה הוביל לפריצתו של [[מרד בר כוכבא]] כנגד שלטון רומא שנמשך בין השנים 132-135, לאחר שהמרד דוכא ביד חזקה וכשל, הוטלו גזרות קשות על היהודים מתוך מגמה לפורר את אחידותם הדתית-תרבותית-לאומית ולעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית בארץ ישראל. ובכך להביא סוף להתנגדות היהודית לשלטונה של רומא, שנמשכה מתחילת הכיבוש הרומאי על ידי [[פומפיוס]] בשנת 63 לפנה"ס. תקופה זו שלאחר המרד נקראה בקוד החז"לי גם "שעת הסכנה" או סתם "ובסכנה".[[קובץ:Hadrian Greek BM Sc1381.jpg|שמאל|ממוזער|180px|פסלו של אדריאנוס לבוש גלימה יוונית ומעוטר זקן בשיש מ[[קירנה]]]]הרומאים אסרו על קיום מצוות שהיו מהאושיות של היהדות. נאסרו [[ברית מילה]], [[לימוד תורה]] ברבים, וקיום [[בית מדרש|בתי מדרש]] ללימוד תלמידים, [[סמיכת זקנים]] שהייתה הרשאה להורות הלכה ולשפוט{{הערה|בתלמוד: "שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שכל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין שסומכין בהן יעקרו..." (בלי, סנהדרין י"א א')}}, קיום [[בית דין (הלכה)|בתי דין]], דבר שהיו לו השלכות חשובות לגבי ענייני המשפחה לפי הרב [[יחיאל וינברג]]{{הערה| "... כדי לעקור את סדרי הדת בענייני משפחה אסרו על בי"ד ישראל, שכבר ניטל כוחם, להורות ולדון, לסדר גיטין וחליצות..." (שו"ת שרידי אש)}}, התכנסות ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], קריאת ה[[תורה]] ו[[מגילת אסתר]], אמירת [[קריאת שמע]]{{הערה|"אמר ר' מאיר: פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבה בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח. אמר לו: אין 'שעת הסכנה' ראיה. (תוספתא, ברכות ב', י''ג.)"}}, תליית [[מזוזה]], [[תרומות ומעשרות]], שמירת [[שבת]] ו[[טבילה (יהדות)|טבילה]]{{הערה|בבלי, מעילה י"ז א' }}, אכילת [[מצה]], בניית [[סוכה]]{{הערה|[[ברייתא]] ב{{בבלי|סוכה|יד|ב}}: "... אמר רבי יהודה מעשה ב'שעת הסכנה' שהביאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן אמרו לו משם ראיה אין 'שעת הסכנה' ראיה".}}, נטילת [[לולב]], הדלקת [[נר חנוכה|נרות חנוכה]]{{הערה|"נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ...ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (בבלי, שבת כ"א ב')}}, דיני [[שמיטה]], תקיעה ב[[שופר]], [[הנחת תפילין]]{{הערה|בתלמוד: "...שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו" (שבת מ"ט א')}} ולבישת [[ציצית]]. ליהודים נאסרה הכניסה לירושלים שהייתה משוש נפשם, והפכה להיות עיר נוכריה ואלילית בשם 'איליה קפיטולינה'.
[[קובץ:Hadrian Greek BM Sc1381.jpg|שמאל|ממוזער|180px|פסלו של אדריאנוס לבוש גלימה יוונית ומעוטר זקן בשיש מ[[קירנה]]]]
בסופו של דבר המתח ביהודה הוביל לפריצתו של [[מרד בר כוכבא]] כנגד שלטון רומא שנמשך בין השנים 132-135, לאחר שהמרד דוכא ביד חזקה וכשל, הוטלו גזרות קשות על היהודים מתוך מגמה לפורר את אחידותם הדתית-תרבותית-לאומית ולעקור מן היסוד כל זכר ושריד לתרבות היהודית ולדת היהודית בארץ ישראל. ובכך להביא סוף להתנגדות היהודית לשלטונה של רומא, שנמשכה מתחילת הכיבוש הרומאי על ידי [[פומפיוס]] בשנת 63 לפנה"ס. תקופה זו שלאחר המרד נקראה בקוד החז"לי גם "שעת הסכנה" או סתם "ובסכנה".
 
הרומאים אסרו על קיום מצוות שהיו מהאושיות של היהדות. נאסרו [[ברית מילה]], [[לימוד תורה]] ברבים, וקיום [[בית מדרש|בתי מדרש]] ללימוד תלמידים, [[סמיכת זקנים]] שהייתה הרשאה להורות הלכה ולשפוט{{הערה|בתלמוד: "שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שכל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין שסומכין בהן יעקרו..." (בלי, סנהדרין י"א א')}}, קיום [[בית דין (הלכה)|בתי דין]], דבר שהיו לו השלכות חשובות לגבי ענייני המשפחה לפי הרב [[יחיאל וינברג]]{{הערה| "... כדי לעקור את סדרי הדת בענייני משפחה אסרו על בי"ד ישראל, שכבר ניטל כוחם, להורות ולדון, לסדר גיטין וחליצות..." (שו"ת שרידי אש)}}, התכנסות ב[[בית כנסת|בתי כנסת]], קריאת ה[[תורה]] ו[[מגילת אסתר]], אמירת [[קריאת שמע]]{{הערה|"אמר ר' מאיר: פעם אחת היינו יושבין לפני ר' עקיבה בבית המדרש והיינו קורין את שמע ולא היינו משמיעים לאזנינו מפני קסדור אחד שהיה עומד על הפתח. אמר לו: אין 'שעת הסכנה' ראיה. (תוספתא, ברכות ב', י''ג.)"}}, תליית [[מזוזה]], [[תרומות ומעשרות]], שמירת [[שבת]] ו[[טבילה (יהדות)|טבילה]]{{הערה|בבלי, מעילה י"ז א' }}, אכילת [[מצה]], בניית [[סוכה]]{{הערה|[[ברייתא]] ב{{בבלי|סוכה|יד|ב}}: "... אמר רבי יהודה מעשה ב'שעת הסכנה' שהביאנו נסרים שהיו בהן ארבעה וסיככנו על גבי מרפסת וישבנו תחתיהן אמרו לו משם ראיה אין 'שעת הסכנה' ראיה".}}, נטילת [[לולב]], הדלקת [[נר חנוכה|נרות חנוכה]]{{הערה|"נר חנוכה מצווה להניחה על פתח ביתו מבחוץ...ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו" (בבלי, שבת כ"א ב')}}, דיני [[שמיטה]], תקיעה ב[[שופר]], [[הנחת תפילין]]{{הערה|בתלמוד: "...שפעם אחת גזרה מלכות רומי הרשעה גזירה על ישראל, שכל המניח תפילין ינקרו את מוחו" (שבת מ"ט א')}} ולבישת [[ציצית]]. ליהודים נאסרה הכניסה לירושלים שהייתה משוש נפשם, והפכה להיות עיר נוכריה ואלילית בשם 'איליה קפיטולינה'.
 
כל מי שהיה נתפס מקיים מצוות היה צפוי ל[[עונש מוות]]. לעיתים היה מוטל עונש קולקטיבי על משפחתו של האדם שנתפס{{הערה|1=כמו אצל רבי חנינא בן תרדיון שאשתו נענשה בהריגה, וביתו נלקחה לזנות.}}, ואף על עירו במקרים מסוימים. בתלמוד ובמקורות נוספים מסופר כי הרומאים הוציאו להורג את אלו שתפסו במיתות קשות ובעינויים משונים, שהיוו חלק מההרתעה וההפחדה במטרה להדביר את קיום המצוות. על אכזריות הרומאים ניתן ללמוד מהמדרש הבא:
שורה 28 ⟵ 25:
 
שלא כמו ב[[גזירות אנטיוכוס|גזרות השמד]] של [[אנטיוכוס הרביעי]], בגזרות אלו שהיו על [[מצוות עשה|מצוות העשה]], לא היה שום ניסיון מצד הרומאים לכפות על היהודים בכוח לעבור על [[מצוות לא תעשה]], ולמרות שהוקמו מזבחות אליליים בקרבת יישובים יהודים, אין עדויות שהייתה כל כפייה מצד הרומאים על היהודים לקחת חלק בפולחן אלילי{{הערה|אם כי, באגדות החורבן במסכת גיטין (נ"ז ב') מסופר משמו של רב יהודה, גדול תלמידי רבי עקיבא, בהקשר של אדריאנוס על קיסר שהרג שבעת בניה של אישה, מכיוון שסירבו להשתחוות לו. מכיוון שישנו סיפור דומה בספר החשמונאים, מקורות שונים כמו סדר אליהו רבה וספר יוסיפון חלוקים בו בזמן המעשה}}.
[[קובץ:Hadrian sculpture.JPG|ממוזער|פסל בדמותו של אדריאנוס. נתגלה בעמק בית שאן]]
 
ב[[מכילתא דרבי ישמעאל]]{{הערה|1=מסכתא דבחדש פ"ו, עמ' 227 במהד' הורוביץ-רבין}} תקופה זו שלאחר מרד בר כוכבא המכונה "דורו של שמד"{{הערה|1="על כן עלמות אהבוך", זה דורו של שמד, שנאמר: "כי עליך הורגנו כל היום, נחשבנו כצאן טבחה". (שיר השירים רבה פרשה א, כב).}} מתוארת בתיאור הבא:
{{ציטוט|תוכן=
שורה 40 ⟵ 37:
על פי חז"ל, היו מצוות שעליהן ליהודים הייתה מסירות גדולה יותר מאשר לאחרים. מעניינת בהקשר זה היא אמירתו של רבי שמעון בן אליעזר, "שכל מצווה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה ב[[שעת השמד]], כגון [[עבודה זרה]] ו[[ברית מילה|מילה]] - עדיין היא מוחזקת בידם, וכל מצווה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת השמד, כגון [[תפילין]] - עדיין היא מרופה בידם."{{הערה|בבלי, מסכת שבת קל, א'}}.
 
עם עלייתו של יורשו של אדריאנוס, [[אנטונינוס פיוס]] לשלטון בשנת 138 חלה הקלה ביחסים עם היהודים ורוב הגזרות בוטלו. בתלמוד מסופר כי הדבר נעשה לאחר ש[[יהודה בן שמוע]] וחבריו נטלו יוזמה והפגינו ברומי{{הערה|"שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות. מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו? הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת, שכל גדולי רומי מצוין אצלה. אמרה להם: "עמדו והפגינו בלילה." הלכו והפגינו בלילה. אמרו: "אי שמים, לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות? ובטלום, ואותו היום עשאוהו יום טוב." (בבלי, תענית י"ח א')}}. בתלמוד מסופר כי רבי [[שמעון בר יוחאי]] הלך לעת זקנותו בראש משלחת של חכמי ישראל ל[[רומא]], ובהשתדלותו שם בוטלו האיסורים על ה[[שבת]] וה[[ברית מילה|מילה]] שעדיין נותרו על כנם או נגזרו מחדש{{הערה|{{בבלי|מעילה|יז|ב}}}}.
 
==עיתוי הגזרות==