קתלין קניון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ קו מפריד בטווח מספרים, ויקיזציה
שורה 12:
|הערות=
}}
'''קתלין מרי קניון''' (ב[[אנגלית]]: '''Kathleen Mary Kenyon'''{{כ}}; [[5 בינואר]] [[1906]] - [[24 באוגוסט]] [[1978]]) הייתה ארכאולוגית [[בריטניה|אנגליתאנגלייה]], שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, וב[[הסהר הפורה|סהר הפורה]] ושל ה[[פרהיסטוריה של ארץ ישראל]] בפרט.
 
==חייה==
שורה 23:
חפירתה החשובה ביותר התנהלה ב[[תל יריחו]]. החפירה, שנערכה בין השנים [[1957]]-[[1952]] הניבה מספר ממצאים מרעישים, ביניהם מבני [[ביצורים]], שגרמו לה להכריז על יריחו כ"עיר הקדומה בעולם". בחפירותיה מצאו לראשונה [[גולגולת מכוירת|גולגולות מכוירות]]. הממצא כלל 19 גולגולות קבורות בקבוצות בקבורה משנית. מתוכן 14 גולגולות נמשחו בטיח או בצבע. הקבוצה הגדולה ביותר הייתה של 7 גולגולות, שבהן העיניים עוצבו באמצעות שיבוץ צדפים כגון [[קונכייה|קונכיית פי הכושי]], בנוסף נצבעו חלקן העליות של הגולגולות בפסי צבע אדום.
 
בין השנים 1966-19511951–1966 הייתה מנהלת [[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים]] (שלימים נקרא על שמה "מכון קניון"). בשנת 1962 מונתה לעמוד בראש קולג' סנט היוז ב[[אוניברסיטת אוקספורד]].
 
ב-19 באוגוסט 1978 לקתה קניון ב[[שבץ]], וחמישה ימים לאחר מכן נפטרה.
שורה 43:
ב[[חפירה ארכאולוגית]] שנערכה בשנת [[1952]] התגלו מספר חללי קבורה בקרבת העיר [[יריחו]]. אחד מקברים אלו מכונה "[[קבר יריחו]]", ומוצב ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]].
 
==חפירותיה בירושלים==
בשנים 1967-19611961–1967, בעת היותה מנהלת [[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים]], ערכה קניון חפירות ב[[עיר דוד]] ובכמה אתרים סמוכים. בירושלים נערכו חפירות כבר מאז מחצית המאה ה-19, אך ניתן לומר שקניון הייתה הראשונה שעשתה זאת על פי אמות-מידה מדעיות, ובעיקר מתוך שימת לב לבירור סטרטיגראפי קפדני של השכבות ורבדי העפר, ומתוך שימת לב לקשר שבין ה[[חרס]]ים שנמצאו ובין רובדי העפר השונים. מצד שני, במבט לאחור, ולאור החפירות הנערכות בירושלים מאז [[מלחמת ששת הימים]], התברר כי רבות מן הפרשנויות שלה לממצאיה היו מוטעות.
מרבית שטחי החפירה שלה נבחרו מתוך מגמה לברר סוגיות וקשיים שעלו מתוך ניסיון להבין את ממצאיהם ומסקנותיהם של קודמיה בחפירות באתר. היא חפרה מספר ניכר של שטחי חפירה, אך אלה היו ברובם מצומצמים מאוד בשטחם.
 
 
להלן תמצית ממצאיה העיקריים:
 
===שטח A===
שטח שתוכנן להיות חתך צר וארוך במורד המזרחי של עיר דוד, למן ה"מגדל היבוסי" שחשפו [[רוברט מקאליסטר]] ו[[גארו דנקן]] בראש המדרון ועד למעיין ה[[גיחון]] שבתחתית ערוץ [[נחל קדרון]]. בחלק העליון של החתך הראתה קניון בצורה משכנעת כי "המגדל היבוסי" איננו אלא מגדל מן [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|התקופה ההלניסטית]], וזאת על סמך חרסים בני התקופה שמצאה מתחת ליסודותיו. המגדל הוא אפוא חלק מן הביצור המכונה "החומה הקדומה" או "החומה הראשונה" של ביצורי ירושלים החשמונאית. קניון מצאה בסמוך גם את חלקיו הראשונים של בית מגורים מ[[תקופת הברזל בארץ ישראל| תקופת הברזל ב']], אשר כעשור שנים מאוחר יותר נחפר בשלמותו בידי [[יגאל שילה]] ("בית אחיאל").
 
במחצית המדרון לערך מצאה קניון שתי חומות מקבילות, בנויות לרוחב המדרון. את האחת, שעוביה כשני מטרים ובנויה מאבנים בינוניות בגודלן, תארכה ל[[תקופת הברונזה התיכונה]] ב' (מאה 18 לפסה"נ). את החומה השנייה, שעוביה כ-5.5 מ', ובנויה באבנים קטנות, תיארכה ל[[תקופת הברזל]] ב' (מאה שביעית לפסה"נ). קניון הסיקה שמצאה את חומות העיר מתקופות אלה. בעיקר החשיבה את העובדה שירושלים הייתה מבוצרת למן תקופת הברונזה התיכונה ב'. יתר על כן, תגלית החומה הראתה שהכניסה העליונה למערכת [[פיר וורן]] התת-קרקעית, המצויה במעלה המדרון, מצויה למעשה בתוך תחומי העיר המבוצרים. התגלית הזאת נחשבת בוודאי לתגלית החשובה ביותר שלה בחפירות בירושלים. יש לציין שלאחר התגלית הזאת לא המשיכה קניון את החתך המתוכנן שלה עד לתחתית המדרון. אף שהראתה שהכניסה העליונה למערכת פיר וורן היא באזור מבוצר, עדיין האמינה שהמעיין עצמו נמצא מחוץ לעיר ללא כל הגנה. אילו הייתה ממשיכה את החתך שלה כמתוכנן הייתה מגלה את הביצורים סביב המעיין, מתקופת הברונזה התיכונה ב', שנחשפו כשנות דור מאוחר יותר בידי [[רוני רייך]] ו[[אלי שוקרון]].
 
קניון הרחיבה את חפירותיה לכוון צפון באזור החומה הקדומה. התגלית המעניינת ביותר כאן הייתה מערה טבעית, שפיתחה נמצא מחוץ לחומות העיר, ובה התגלה מצבור גדול ביותר של [[כלי חרס]] ושל [[צלמית במזרח הקרוב ובעולם האגאי הקדום|צלמיות]], מתקופת הברזל ב'.
שורה 60 ⟵ 59:
אלה הם ארבעה שטחים קטנים בגודל של ריבוע חפירה אחד או שניים כל אחד, על המורד המזרחי של [[הר ציון]]. מאחר שבריבועים אלה לא מצאה חרסים מתקופת הברזל ב', הסיקה מכך שהעיר לא התרחבה מערבה בחלקה השני של תקופת הברזל. את הטענה הזו הפריך [[נחמן אביגד]] בחפירתו ב[[רובע היהודי]] שבגבעה המערבית, כשמצא עקבות של יישוב מפותח וחומה עבה שהגנה עליו. מתברר כי מיקום שטחי החפירה (על המדרון ולא על הרמה), וגודלם הזעיר הביאו לממצא החסר. טעותה העקרונית של קניון הייתה, שביססה תאוריה על עדות שלילית.
 
===שטח C===
זהו ריבוע חפירה קטן שנחפר באזור ה[[מוריסטן]] שבלב [[הרובע הנוצרי]]. בריבוע זה ירדה קניון לעומק של כ-15 מ'. מתחת לרבדים של עפר מן [[התקופה הביזנטית]] ומן המאה הראשונה לספירה, נמצאו מילויי עפר עם חרסים מתקופת הברזל ב' ושרידי [[מחצבה]]. קניון הסיקה שבשתי התקופות הקדומות שטח החפירה היה מחוץ לעיר.
 
שורה 120 ⟵ 119:
 
==לקריאה נוספת==
*[[גבריאל ברקאי]], "חמישים שנה לחפירות קתלין קניון בירושלים : החפירה שחיסלה קריירה מפוארת.", ‫ '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' 16 (תשעא), 2010, עמ' 402-412402–412.
<div style="direction: ltr;">
* Joseph A. Callaway, "Dame Kathleen Kenyon, 1906-1978", '''[[Biblical Archeologist]]''' 42.2, 1979, pp.&nbsp;122–125
שורה 135 ⟵ 134:
 
{{מיון רגיל:קניון, קתלין}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-1978]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: ארכאולוגים]]
[[קטגוריה:גבירות מפקדות במסדר האימפריה הבריטית]]
שורה 141 ⟵ 139:
[[קטגוריה:חופרים בעיר דוד]]
[[קטגוריה:ארכאולוגיות בריטיות]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1978]]