לני ריפנשטאהל – הבדלי גרסאות

היא כתבה להיטלר בבקשה להיפגש עמו, ולאחר פגישתם הוצעה לה ההזדמנות לביים את הסרט "Sieg des Glaubens", פיצ'ר שאורכו כשעה, על כנס המפלגה הנאצית החמישית ב[[נירנברג]] בשנת 1933. ריפנשטאהל הסכימה לביים את הסרט, לאחר שתשוב מהפקת סרט ב[[גרינלנד]]. הקטעים המעטים ששרדו, כנראה בשל השמדתו המכוונת לאור הופעתם של דמויות מפתח שחוסלו ב"[[ליל הסכינים הארוכות]]", מציגים אנדרלמוסיה קולנועית מבולבלת בה נעדר סנכרון בין המצלמה והמצולמים.

 

הסרט "[[ניצחון הרצון]]" מתעד את [[אתר הכינוסים של המפלגה הנאצית|ועידת המפלגה הנאצית]] בנירנברג. הסרט צולם בידי 36 צלמים וכלל למעלה ממאה אלף [[סטטיסט|ניצבים]]. סרטה של ריפנשטאהל, בשונה מהסרטים התיעודיים הנאציים הקודמים, לא היווה פרץ אידאולוגי בוטה. היא הצליחה להציג כינוס מפלגתי משמים בצורה סדורה. הכינוס לא היה רגיל, אלא נערך תוך כדי מחשבה מתמדת לגבי האספקט התיעודי. במידה רבה, נוצרה האחדה מסוימת בין בימוי הסרט ובימוי הכינוס שנעשה במידה רבה לטובת הסרט. השילוב יצר מפגן מפואר ומאורגן והעביר היטב את הכיוון הטוטאלי החדש של האמנות המגויסת ואת חשיבות השימוש במדיום הקולנוע ובצילום הפוטוגני כדי להגיע אל הציבור. הצלחה נוספת של ריפנשטאהל בסרט זה הייתה יישום עקרונות האידאולוגיה הנאצית באופן אמנותי: הפיהרר מועלה למדרגת אל כאשר הוא מצולם בתחילת הסרט בהגיעו לנירנברג במטוס לשמחתו של הקהל הבלונדיני. זוויות הצילום הנמוכות, הלונג שוטים המציבים את הפיהרר במרכז ההמון המסודר בשורות, כל אלו מאדירים את הפיהרר ומעבירים את המסר כי דמותו היא אייקון שסוגדים לו, שכן הפיהרר הוא המדינה.