ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תומר177 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ שוב?
שורה 5:
 
==שמה של הארץ==
השם המקובל בלשונות אחרות לאזור הגאוגרפי המכונה בעברית "ארץ ישראל" הוא '''פלשתינה''' (על גרסאותיו בשפות השונות). אף בעברית, השם הרשמי שנתנה [[בריטניה]] לשטח [[המנדט הבריטי]], שכלל בעיקר שטחים מארץ ישראל, היה "פַּלֶשְׂתִינָה (א"י)", וכיום בפי המוסלמיםה[[פלסטינים]] הוא מכונה "פלסטין". בפי נוצרים מקובל לכנות את הארץ גם בשם "[[הארץ המובטחת]]" ו"הארץ הקדושה" ואצל היהודים מקובל לכנותה בשם "ארץ הקודש". כינויים אלה קיימים כמעט בכל השפות שבהן מדברים נוצרים או יהודים בהתייחס לארץ ישראל.
 
ב[[מקרא]] מכונה ארץ ישראל בשמות רבים בהם: '''ארץ כנען'''{{הערה|[[s:בראשית מז א|בראשית, מ"ז, א']]}}, '''[[ארץ זבת חלב ודבש]]'''{{הערה|[[s:שמות ג ח|שמות ג ח]]; התיאור "זבת חלב ודבש" מופיע גם בסיפור [[שנים עשר המרגלים]].}}, '''[[ארץ הצבי]]'''{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|יא|טז}}}}, '''[[ארץ חמדה]]'''{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|ג|יט}}}}, '''ארץ העברים'''{{הערה|[[s:בראשית מ טו|בראשית מ טו]]}}, או בכינוי '''הארץ''' ללא כל תוספת{{הערה|[[s:ויקרא יט כג|ויקרא יט כג]]}}. בספר שמואל{{הערה|[[s:שמואל א יג יט|שמואל א יג יט]]}}, בספר מלכים{{הערה|[[s:מלכים ב ה ב|מלכים ב ה ב]]}}, בספר יחזקאל<ref>{{תנ"ך|יחזקאל|מ|ב}}.</ref> ובספר דברי הימים<ref>{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|טז}}.</ref> מופיע הצירוף '''ארץ ישראל'''.
שורה 33:
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] חולקה הארץ לשלושה מחוזות: פלשתינה [[פלשתינה פרימה|פרימה]], [[פלשתינה סקונדה|סקונדה]] ו[[פלשתינה טרטיה|טרטיה]] (הראשונה, השנייה והשלישית). בעקבות חלוקה מנהלית זו, נקרא אחד המחוזות של הארץ לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] "ג'ונד פלסטין". בספרי [[המשנה]] ו[[התלמוד]] (בתקופה הרומית-ביזנטית) לעומת זאת, הרבו להשתמש בשם "ארץ ישראל". השימוש בשם זה נפוץ ביותר בכל ספרות ההלכה ואגדות חז"ל, המדרשים, הפרשנויות, התפילות והפיוטים{{הערה|1=פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, וכן ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3567 אנציקלופדיה יהודית דעת] המבוסס על מקור זה.}}.
 
בשלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], החלו משכילים "מתמערבים" מבין [[ערביי ארץ ישראל]] (במיוחד נוצרים–אורתודוקסים) להשתמש בשם "פלסטין"; בשנת 1911 אף נוסד עיתון בשם זה. בתהליך גיבוש הזהות הערביתה[[פלסטינים|פלסטינית]] שלהם, אימצו בסופו של דבר ערביי ארץ ישראל את השם "פלסטין" - כשמה של הארץ{{הערה|1=[[שמעון שמיר]], [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלסטינים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], [[העין השביעית]], 1 במרץ 2005}}. שלטון [[המנדט הבריטי]], שהוקם בארץ בשנות ה-20 של המאה ה-20, הכיר ב[[עברית]] כאחת השפות הרשמיות, אך עמד על כך ששם הטריטוריה שתחת המנדט יהיה "פלשתינה". [[היישוב העברי]] בארץ התנגד לכך בתוקף, ודרש ששם הארץ בעברית יהיה "ארץ ישראל". הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה, ששם ארץ המנדט ייכתב בעברית "פלשתינה (א"י)". ותושבי הארץ היהודים והערבים נקראו על ידם: "פלשתינאים".
 
;ארץ הקודש
שורה 66:
חלוקת שטחי ארץ ישראל כיום (כל המספרים מעוגלים):
* עבר הירדן המזרחי מדרום לירמוך – כפי שהגדיר [[מנדט חבר הלאומים]] - 1922, (שטח [[המנדט הבריטי]] לשעבר) – כ-50,000 קמ"ר. רובם בשטח [[ממלכת ירדן]], ששטחה כ-70,000 קמ"ר, והיתרה בשטח סוריה.
* עבר הירדן המערבי - כפי שהגדיר מנדט חבר הלאומים, (שטח המנדט הבריטי לשעבר) – כ-27,000 קמ"ר. מתוכם כ-21,000 קמ"ר ב[[ריבונות]] מדינת ישראל, כ-800 קמ"ר ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] ה[[לבנון|לבנוני]]{{מקור}} והיתר מוחזק על ידי [[צה"ל]] (מאז מלחמת ששת הימים) או על ידי האוטונומיה[[הרשות הערבית למחצההפלסטינית]] (שהוקמה ב-1994). הריבונות על חלק זה נמצאת במחלוקת בין ישראל לערביםל[[פלסטינים]].
* עבר הירדן המזרחי מצפון לירמוך – כפי שהגדיר מנדט חבר הלאומים, (שטח המנדט הצרפתי לשעבר) – כ-8,500 קמ"ר, רובם בשטח סוריה. כ-1,200 קמ"ר מתוכם נכבשו על ידי מדינת ישראל ב[[מלחמת ששת הימים]], וסופחו ב[[חוק רמת הגולן]]-1981. עתידם שנוי במחלוקת. (ראו [[רמת הגולן]])
{{-}}