מגדל (יישוב) – הבדלי גרסאות

רכוז שטחי השלחין נפל בחלקו של [[נתן חרובי]]. שטחים אלו כללו: [[ירקות]] מסוגים שונים, אספסת וכותנה. ב[[כותנה]] טיפל בעיקר יעקב זמדויס. נתן חרובי נשלח מטעם החווה לחודשים מספר ל[[דמשק]] על מנת להשתלם בעבודות השקיה וגידולי שלחין. בתקופת היותו שם בירר אפשרויות משלוח ביכורי שתילי ירקות וסוגי ירקות מסוימים ממגדל לדמשק והסביבה.

 

 

1913 - המשכתי בחווה – כמרכז השלחין. שלחנו לדמשק כמות גדולה של שתילי ירקות וירקות בכירים: פולים, חצילים ועוד.

 

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] השקיעו יהודים מארצות הברית כספים במקום, ופיתחו את החווה החקלאית לכלל יישוב. [[ריכרד קאופמן]] שרטט את התוכנית ליישוב זה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=002710724&local_base=NNLALL|הכותב=ריכרד קאופמן|כותרת=מפת מגדל|אתר=צילום מודבק בחוברת "תכניות בניה בשביל ארץ ישראל", אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית|תאריך=1922|תאריך_וידוא=2018-01-24}}</ref> מקיץ [[תר"ף]] [[1920]] התגורר במגדל מחנה גדול של [[גדוד העבודה]] עד לפירוקו בסתיו [[תרפ"ב]] [[1921]]. חברי הגדוד תושבי המחנה עבדו ב[[חציבה]], סלילת [[כביש]]ים, [[דיג]] וגידול [[ירקות]] באתר. אחד ממורי המחנה ודמות נערצת על ידי יושביו היה הסופר [[יוסף חיים ברנר]].