אברם ינקו – הבדלי גרסאות

'''אברם ינקו''' ([[רומנית]]: '''Avram Iancu''';{{כ}} [[1824]] - [[10 בספטמבר]] [[1872]]), [[מהפכן]], מראשי [[מהפכת 1848 ברומניה]], במחוז ([[טרנסילבניה]]). כראשכמנהיג צבאמיליציה של איכרים רומנים מהרי [[הקרפטים המערביים]] נכנס לעימותהתעמת עם [[מהפכת 1848 בהונגריה|"הצבא המהפכני ההונגרי"]] והיה לבן ברית של הכוחות ה[[האימפריה האוסטרית|אימפריאליים האוסטרים]], מתוך תקווה להשיג שוויון זכויות שוותלבני עמו לעמוהרומנים.

אברם ינקו נולד ביישובבכפר קטן ב[[הרי הקרפטים|קרפטים]] המערבים כצאצאהמערביים למשפחה של [[צמיתות|צמיתים]] משוחררים. אביו היה יערן ואחר כך בעל תפקיד שיפוטי. אברם ינקו למדהחל ללמוד [[משפטים]] ב[[קלוז']] החל משנתבשנת [[1844]]. בשנת מ-[[1846]] היהשימש מזכירכפקיד ב[[טרגו מורש]]. בשנת [[1848]] עמד בהצלחה במבחנים והיה ל[[עורך דין]].

אברם ינקו היה מראשי ה[[אינטלקטואל]]ים שלבטרנסילבניה טרנסילבניהשנאבקו שנאבקולמען לקידוםקידום [[חברתי]] ושחרור [[לאום|לאומי]] רומנישל הרומנים. הוא היה מיוזמי ומארגני האסיפה של בלאז', ומנהיגכמנהיג חבורות האיכריםחמושות והכוריםשל המזויניםאיכרים מהקרפטיםוכורים המערביםבקרפטים המערביים. בתור שכזה הוא זכה לפופולריותלאהדה עממית רבהרחבה וכונה "נסיך ההרים".

הוא נעצר לראשונה בדצמבר [[1849]], אולםאך שוחרר במהרה בעקבותעקב מחאות של האוכלוסייה הרומנית. לאחר שחרורו הוגבלה פעילותו, ספרייתו הוחרמה, והוא הושם תחת פיקוח. בפעם השנייה הוא נעצר ב-[[1852]], בעקבותאחרי החשדשנחשד שאישיותובהסתה הציתה פעילותלפעילות לאומנית כנגד השלטונות האוסטריים. זמן קצרקצת לאחר שחרורו, ביקר ינקו ב[[וינה|ווינה]] וניסהשם לעתורניסה להגיש עתירה לקיסר, אולםאך המשטרה מנעה ממנוזאת לעשות כןממנו, ועקב כך הוא סבל מהתמוטטות עצבים, ממנה לא התאושש עד מותו.

שם כפר הולדתו נקרא על שמו בשנת 1924, לרגל יום הולדתו המאה.