יוהאן דה ויט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "נפטרים ב-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון)
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 1:
[[קובץ:Adriaen Hanneman 001.jpg|250px|שמאל|ממוזער|יוהאן דה ויט]]
'''יוהאן דה-ויט''' היה דמות מפתח בפוליטיקה ה[[הולנד]]ית באמצע [[המאה ה-17]], תקופה בה היא שימשה שחקן מרכזי בסחר העולמי, ואשר נחשבת ל[[תור הזהב של הולנד]]. בין השנים 1653–1672 כיהן דה-ויט כ"פנסיונר הגדול" של הולנד (מעין נשיא). דה-ויט התפטר ממשרתו במהלך "שנת האסון" של הולנד שבה הותקפה על ידי צבאות זרים. התפטרותו לא מנעה מן ההמון ב[[האג]] לבצע בו ובאחיו קורנליוס [[לינץ']] אכזרי שהוביל למותו בגיל 46.
 
== ראשית חייו ==
יוהאן נולד למשפחה מן המעמד הגבוה בעיר דורדרכט, עיר חשובה באותה עת בדרום הולנד. הוא למד בבית הספר הלטיני של העיר ולאחר מכן ב[[אוניברסיטת ליידן]] שם הצטיין בלימודי משפטים ומתמטיקה. בהיותו בן 20 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת אנגרס בצרפת ולאחר מכן התמחה כמשפטן בעיר [[האג]].
שורה 11 ⟵ 12:
במהלך כהונתו נאלץ דה ויט להתמודד עם [[אנגליה]] במספר מלחמות על השליטה בימים. לאחר [[מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה]] (1654-1652) הצליח דה ויט לחתום על הסכם שלום שהביא לשגשוגה של הולנד בשנים הבאות. בנספח הסודי של ההסכם נכתב ש[[ויליאם השלישי]] שהיה ינוקא באותה עת לא ימונה לעולם לתפקיד הסטאדהאודר של הולנד. הסכמה זו תאמה את האינטרסים של אנגליה והולנד שהיו שתיהן רפובליקאיות באותה עת. בשנים 1665–1667 הוביל דה ויט את הולנד לניצחון מזהיר על אנגליה לאחר [[מלחמות הולנד-אנגליה|מלחמה ימית ממושכת נוספת]] ביניהן.
עם תום המלחמה, בניסיון להביא לפשרה בין הסיעה הרפובליקאית לסיעת אורנג' הציע דה ויט שויליאם יתמנה בהגיעו לגיל 23, בשנת 1673, כקפטן-גנרל של הרפובליקה אך תפקיד הסטאדהאודר שנשא אביו של ויליאם יבוטל. דה וויט הביא לקבלת "הצו הנצחי" שהצהיר כי הקפטן-גנרל או האדמירל-גנרל של ארצות השפלה לא יכול להיות גם סטאדהאודר באף מחוז. מעבר לכך, מחוז הולנד השעה את עצם התפקיד של סטאדהאודר, ולאחר מכן עשו כך גם המחוזות האחרים.
 
== רציחתו של דה ויט ==
בשנת 1672, הידועה בהולנד כ"שנת האסון", תקפו צבאות [[צרפת]] ו[[אנגליה]] את הרפובליקה ההולנדית וסיכנו את עתידה. בחודש יוני באותה שנה נפצע דה ויט קשה על ידי מתנקש הולנדי והחליט להתפטר מתפקידו. אולם צעד זה לא הספיק לאויביו הרבים. אחיו קורנליוס, שזמן קצר קודם לכן היווה סגן מפקד הצי בניצחון בקרב בסולביי כנגד הצבאות התוקפים, הואשם על ידי ההמון בבגידה והושלך למאסר בעיר האג. קורנליוס עבר עינויים קשים אך לא הודה בפשע שלא ביצע אך למרות זאת נשפט להישלח לגלות. כאשר יוהאן ביקר את אחיו כדי לסייע לו בארגון היציאה לגלות הותקפו שניהם על ידי חברי המליציה של האג. השניים נורו למוות וגופותיהם הושלכו להמון שביתר אותן ואף תועד אוכל את הכבד של כל אחד מן האחים. האירוע היה מעשה הרצח הברוטלי ביותר בתולדות הולנד, והיסטוריונים מודרניים רואים בו מעשה מאורגן שנעשה בתמיכת [[ויליאם השלישי]], לימים מלך אנגליה.
הניצחון עבור סיעת אורנג' היה מושלם; "הצו הנצחי" בוטל, וויליאם נבחר לסטאדהאודר של הולנד, זיילנד ואוטרכט ומונה גם לקפטן-גנרל ואדמירל-גנרל של ארצות השפלה.
 
== חיים אישיים ומקצועיים ==
בשנת 1655 התחתן יוהאן דה ויט עם ונדלה ביקר, בתו של ראש עיריית [[אמסטרדם]] באותה עת. לזוג נולדו שלוש בנות ובן.
שורה 22 ⟵ 25:
== דה ויט והיהודים ==
דה ויט הכריז בשנת 1657 על היהודים כנתינים שווי זכויות ובתקופת שלטונו העניקה הולנד [[חופש דת]] מלא לאזרחיה. ה[[יהדות הולנד|קהילה היהודית]] באותה עת שגשגה ויהודים המשיכו להגר להולנד ממקומות שונים באירופה. בשלהי כהונתו נחנך באמסטרדם [[בית הכנסת הגדול של אמסטרדם|בית הכנסת הגדול של העיר]] והחל להיבנות [[בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם|בית הכנסת הפורטגזי]] של העיר. שני בתי הכנסת הינם מפוארים ועם חזית הפונה אל רחוב ראשי בעיר, תופעה נדירה באירופה של אותה עת.
עיקר הפעילות של הפילוסוף [[ברוך שפינוזה]] הייתה בתקופת שלטונו של דה ויט. אחת ממטרותיו של [[מאמר תאולוגי-מדיני|המאמר התאולוגי-מדיני]] שלו היה לחזק את החירות הדתית אותה הוביל דה ויט בהולנד וניתוק שליטתם של חכמי הדת מניהול ענייני המדינה. עם זאת, דה ויט עצמו, על פי אחת העדויות, הסתייג מן הספר ואף לא היה מוכן להפגש עם שפינוזה בענינו{{הערה| שפינוזה, ביוגרפיה. סטיבן נדלר, 2007, עמ' 246–247, 271-272}}.
 
== הנצחה ==
דה ויט הונצח במחצית הראשונה של המאה העשרים בשלושה פסלים, בעירו דורדרכט ובערים האג ורוטרדם. כמו כן נושאת את שמו אוניית צי המלחמה ההולנדי שהושקה בשנת 2007.
 
=== בתרבות הפופולרית ===
הלינץ' שנעשה ביוהאן דה ויט ובאחיו קורנליוס פותח את ספרו המפורסם של [[אלכסנדר דיומא האב]], [[הצבעוני השחור]] (1850). בעלילת הסיפור, חייו של הגיבור, הקרוי על שמו של סנדקו, קורנליוס דה ויט, נתונים בסכנה בשל הסיוע שהוא נותן למשפחת דה ויט לפני מותם.
שורה 34 ⟵ 39:
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל: זה ויט, יוהאן}}
[[קטגוריה:נפטרים ב-1672]]
[[קטגוריה:הולנד: היסטוריה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת ליידן]]
[[קטגוריה:מתמטיקאים הולנדים]]
[[קטגוריה:פוליטיקאים הולנדים]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1672]]