בילוהירסק – הבדלי גרסאות

לראשונה נזכרת במאה ה-13. שימשה כמרכז סחר חשוב בין גזלב([[יוופטוריה]]) לקפה([[פאודוסיה]]). בתקופת חנת קרים שימשה כנחלתם של משפחת שירין. ה[[קוזקים]] של זפורוז'יה ערכו מתקפות על העיר בשנים [[1624]], [[1628]], [[1630]] ו[[1675]]. לאחר ש[[בחצ'יסראי]]-בירת חנת קרים נהרסה בידי [[הצבא הרוסי]] ב[[1736]] החאן [[פטיך גיריי]] עבר לקרוסו-בזאר, אך גם זו לא עמדה בפני הרוסים ונהרסה שנה לאחר מכן. לאחר צירוף קרים ל[[רוסיה]] ב-[[1783]] העיר אבדה מחשביבותה, אך נשארה מרכזם של טטרים ושל קרימצ'קים. הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] קבע בה את מושבו כרב קהילת הקרימצ'קים ב-[[1866]] בעיר, למרות שמבחינה אדמיניסטרטיבית חשיבותה של [[סימפרופול]] באותה תקופה היתההייתה גדולה יותר מאשר של קרסו. ב-1941 נכבשה ע"יעל ידי הגרמנים, שלא נגעו בקראים, אך כילו את רובה של קהילת הקרימצ'קים. האקציה התרחשה ב[[18 בינואר]] [[1942]], בה הגרמנים חיסלו 2000 איש מהקהילה. עד ל-[[18 במאי]] [[1944]] כהטטרים של קרים גורשו ע"יעל ידי [[סטלין]] ל[[קזחסטן]] היתההייתה אחת משלושת המרכזים לקהילתם במקביל ל[[בחצ'יסראי]] ו[[אלושטה]]. לאחר [[פירוק ברית המועצות]] הטטרים התחילו לחזור למולדתם ולדרוש את השבת הרכוש הגזול.