דקה רקורדס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לחברת הקלטות
מ הוספת קישור לפרלופון
שורה 100:
אולם, עד הכנסת אריך-הנגן, לא הייתה חוויית ההאזנה ניטבית בשל בעיות טכניות של הדפסה. ב-[[1958]] יצא קלשו להקלטת האולפן הראשונה המלאה מאז ומעולם של [[טבעת הניבלונגים|מחזור האופרות "טבעת הניבלונגים"]] מאת [[ריכרד וגנר]] בניצוחו של גיאורג שולטי עם התזמורת הפילהרמונית של וינה וזמרת ה[[סופרן]] [[בירגיט נילסון]] כ[[ברונהילדה]]. כן הקליט קלשו עם שולטי הקלטות אולפן של יצירות מאת [[ריכרד שטראוס]], [[ג'וזפה ורדי|ורדי]], [[גוסטב מאהלר|מהלר]] ו[[בלה ברטוק]] עם [[התזמורת הסימפונית של שיקגו]] ו[[התזמורת הסימפונית של לונדון]] בכלל זה כל הסימפוניות של [[בטהובן]], [[ברהמס]], [[אנטון ברוקנר|ברוקנר]], [[אלגר]], [[רוברט שומן|שומן]] ו[[גוסטב מאהלר|מהלר]].
 
משנות החמישים פעלו דקה הבריטית ודקה האמריקאית בנפרד, כאשר רוב ההפקות המקוריות נעשות על ידי דקה הבריטית (ומופצות באמריקה באמצעות "לונדון רקורדס") ודקה האמריקאית מפיצה הקלטות של דויטשה גרמופון ופרלופוןו[[פרלופון]] (EMI). ב-[[1956]] הצטרף לדקה האמריקאית המפיק ישראל הורוביץ (Israel Horowitz), שפיתח את תחום ההקלטה הקלאסית בדקה האמריקאית עם [[התזמורת הסימפונית של סינסינטי]] בניצוחו של [[מקס רודולף]]. כן החתים את נגן ה[[גיטרה קלאסית]] [[אנדרס סגוביה]]. דקה האמריקאית סיימה לפעול בתחום הקלאסי ב-[[1971]]{{הערה|[http://www.nytimes.com/2009/01/05/arts/music/05horowitz.html?_r=0 הספד לישראל הורוביץ], [[ניו יורק טיימס]], 8 בינואר 2009}}.
 
תחת מותג דקה הקלאסי ממשיכות לצאת הקלטות חדשות וכן הקלטות ותיקות, תוך שיפור סאונד.