גראנג' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למלודי מייקר |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לסאטירה |
||
שורה 13:
== סגנון, שורשים והשפעות ==
מוזיקת הגראנג' מורכבת באופן כללי מצליל גיטרה "מלוכלך", ריפים חזקים ותיפוף כבד. הצליל ה"מלוכלך" הושג כתוצאה משינוי בסגנון הנגינה המסורתי של ה[[פאנק רוק]], ותוך שימוש רב ב[[דיסטורשן (אפקט לגיטרה)|דיסטורשן]] וב[[משוב]] (פידבק). הגראנג' מנוגן בקצב איטי יותר וכולל מנגינות פחות הרמוניות מאלה הנהוגות בפאנק. הטקסטים מביעים בדרך כלל רגשות שליליים, כגון זעם, תסכול, עצב, פחד ודיכאון. ייתכן כי שירים אלה מבטאים את הרגשות השליליים האופייניים אצל מתבגרים, מכיוון שרבים מ[[מוזיקאי]] הגראנג' החלו את הקריירה שלהם בתקופת היותם בגילאי העשרה או בשנות העשרים המוקדמות שלהם. גורמים נוספים שייתכן והשפיעו על הליריקה של הגראנג' הם עוני, חוסר נוחות בנוגע לאי שיוויוניות חברתית, ורתיעה כללית ממצבה של החברה. למרות זאת, לא כל שירי הגראנג' עסקו ברגשות כאלה: השיר "[[In Bloom]]" של [[נירוונה (להקה)|נירוונה]], המלגלג על מעריצי מוזיקה שאינם מבינים את משמעות מילות השירים, הוא דוגמה בולטת לכתיבה הומוריסטית יותר. למעשה, חלק לא קטן משירי הגראנג' מבוסס על הומור אפל או על הומור קליל יותר (לדוגמה, "Touch Me, I'm Sick" של [[מאדהאני]] או "Stumblin' Man" של [[טאד]]), למרות שפן זה של הז'אנר אינו מוכר בדרך כלל לציבור הרחב. חלק גדול מן ההומור המובע בגראנג' מתבטא ביצירת [[סאטירה]] על ההבי מטאל ועל ז'אנרים אחרים של מוזיקת הרוק שהיו פופולריים בשנות השמונים. [[קובץ:U-Men at the Bat Cave Seattle.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[The U-Men]] en Seattle, 1980s]]
הגראנג' התפתח מתוך סצנת הפאנק רוק המקומית של הצפון-מערב הפסיפי, והושפע מלהקות פאנק מקומיות כגון The Accused ,The U-Men ,The Fartz ו-The Fastbacks. הלהקה שהשפיעה יותר מכולן על הגראנג' הייתה להקת ההארדקור פאנק [[מלווינס]], שפיתחה צליל איטי וכבד יותר של פאנק, ובצוותא עם להקה דומה בשם Wipers נחשבת ללהקה הראשונה שניגנה גראנג' בעיני חלק ממעריצי הז'אנר. מלבד שורשי הפאנק שלה, היו לתנועת הגראנג' שורשים חזקים בתרבות המוזיקה המסורתית של וושינגטון, כאשר קיים דמיון מוזיקלי חזק ללהקות מקומיות מ[[שנות השישים]] כגון the Wailers ו[[הסוניקס]].
| |||