היפנוזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ clean up, replaced: ליעל ← לייעל באמצעות AWB |
||
שורה 3:
'''היפנוזה''' (ב[[יוונית]]: היפנוס - "[[שינה]]") היא בעיקרה תהליך [[נפש]]י בו האדם המוגדר כ'''מהפנט''' מציע בעזרת [[סוגסטיה|סוגסטיות]] (בעברית: השאות), לאדם אחר המוגדר כ'''מהופנט''' לחוות סדרה של שינויים שונים ב[[תחושה]], [[תפיסה]], [[קוגניציה]], [[רגש]], תהליכים [[פיזיולוגיה|פיזיולוגיים]] ו[[התנהגות]] [[המערכת המוטורית|מוטורית]]. אנשים בעלי היענות גבוהה לסוגסטיות מדווחים שסוגסטיות היפנוטיות יוצרות מצב [[תודעה]] חליפי השונה באופן מהותי ממצב של מודעות רגילה. רוב המהופנטים מתארים מצב זה כמצב מהנה של [[קשב|ריכוז]] מוגבר.
היפנוזה איננה טיפול כשלעצמה, אך איש מקצוע מיומן יכול
==מקור המושג==
שורה 17:
שתי הגישות המרכזיות ליצירת '''טראנס היפנוטי''' הן הגישה הקלאסית והגישה האריקסוניאנית (של [[מילטון אריקסון]]).
ב'''גישה הקלאסית''' משתמשים בטכניקות שונות, הנקראות "אינדוקציות" (השראות), להכנסה של האדם למצב היפנוטי; בשלב זה המטרה היא מיקוד ה[[קשב]] של האדם ויצירת ריכוז וציפייה לתהליך ההיפנוטי, ולרוב יוצרים זאת באמצעות הנחייה למיקוד ה[[עיניים]], למשל בחפץ מבריק כלשהו שהמהפנט אוחז בידו ומניע בתנועת [[מטוטלת]] קבועה, עד שהעיניים נעצמות בהדרגה. בשלב הבא נעשית העמקת הטראנס בעזרת טכניקות העמקה או [[טכניקות הרפיה|הרפיה]], למשל הנחייה של המהפנט על כך שגוף המהופנט הולך ונעשה רגוע יותר ויותר כשהמהפנט יספור בסולם מ-10 ומטה עד 0 (סולם SHSS -{{כ}} Stanford Hypnotic Susceptibility Scale). לאחר מכן נעשית עבודה טיפולית תוך שימוש בתופעות היפנוטיות (התנהגויות המאפיינות את הטראנס ההיפנוטי), למשל שימוש ב[[סוגסטיה]] מילולית או לא-מילולית לשם יצירת דמיון מודרך, פעולה פיזית וכדומה של המהופנט השרוי בטראנס היפנוטי. בסוף התהליך נעשית סוגסטיה פוסט-היפנוטית המאפשרת לאדם להשתמש במה שנלמד במהלך ההיפנוזה גם מחוץ להֶקשר הטיפולי, למשל הצעה לשים לב יותר לגירוי מסוים או חלום מסוים ביומיום, או לבצע דפוס פעולות מסוים במצבים ספציפיים בהם נתקל לאחר ההיפנוזה ושעליהם דובר במהלכה; סוגסטיות אלו אמורות להפעיל את המהופנט גם לאחר ההיפנוזה, ונועדו ליצור שינוי ולסייע בקושי או במצוקה שבעקבותיהם הגיע המהופנט לטיפול (למשל פעולות להרגעת הגוף במקום לחץ ופחד כאשר נתקל בגירוי שיוצר אצלו [[פוביה]] או [[כאב]]). לסיום מבוצעת דה-היפנוטיזציה לשם הוצאה של האדם מהטראנס ההיפנוטי והחזרתו למצב התודעה הרגיל ולעולם המציאות.
ב'''גישה האריקסוניאנית''' או גישה המכונה '''ההיפנוזה החדשה''', המהפנט יוצר טראנס היפנוטי בטכניקות עקיפות, יצירתיות וטבעיות ללא הקפדה על הסדר הנ"ל. כמו כן, הגישה האריקסוניאנית מתאפיינת ב-utilization, כלומר התאמה של אינדוקציה, העמקה וטיפול למאפיינים הספציפיים של המטופל. בגישה זו הנחת היסוד היא שרוב התשובות לבעיותיו של המטופל נמצאות אצלו (באופן מודע או לא מודע) ותפקידו של המהפנט-המטפל הוא לעזור לו להביא את המשאבים החיוביים הללו ליישום בחייו של המהופנט-המטופל.
שורה 52:
==חוקיות==
בישראל נחקק ב-1984 חוק האוסר על שימוש בהיפנוזה למטרות בידור. בכך הייתה ישראל למדינה הראשונה שהסדירה את תחום ההיפנוזה בחוק.
ברוב הארצות מותרים מופעים, אולם בחלקן עם מגבלות{{מקור}}. לדוגמה, בבריטניה קבעה ועדה של משרד הפנים שמופעי בידור שכוללים שימוש בהיפנוזה מותרים, אולם עם מגבלות על תוכנם (לדוגמה: הקהל והמהופנטים הפוטנציאליים חייבים לדעת מראש שמדובר על מופע היפנוזה, ויש איסור על מספר דברים כגון "החזרת" המהופנט לגיל צעיר){{הערה|[http://www.health.gov.il/Services/Committee/hypnosis/Pages/default2.aspx STAGE HYPNOTISM: REVIEW OF THE HYPNOTISM ACT 1952] מסקנות ועדה של משרד הפנים הבריטי, 1995}}.
| |||