עמק בית שאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 192.116.164.241 (שיחה) לעריכה האחרונה של Danny-w
מ clean up, replaced: ישובי ← יישובי (3) באמצעות AWB
שורה 15:
 
בזמן [[המנדט הבריטי]] הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו [[נצרות|נוצרים]] [[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] מה[[מושבה]] [[וילהלמה]] שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. הם הקימו שלוש חוות:חוות וילנד וקיבלר (כיום בשדה אליהו) וחוות קופ (כיום בטירת צבי). בין החוות הם נטעו שדרה של [[וושינגטוניה חסונה]] הנמצאת עד היום. ב-[[1938]] מכרו את החוות ליהודים.
בדצמבר 1936 מתחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמת קיבוץ [[ניר דוד]] - תל עמל במסגרת ישובייישובי [[חומה ומגדל]], התיישבות שמתחילה את תנופת ההתיישבות היהודית בעמק.
 
במדינת ישראל ממוקמת בקעת בית שאן בשתי רשויות מקומיות: [[עירייה|עיריית]] [[בית שאן]] ו[[מועצה אזורית עמק המעיינות]].
שורה 36:
** [[שלוחות]], קיבוץ המשויך ל[[הקיבוץ הדתי|קיבוץ הדתי]].
** [[שדה נחום]] נוסד ב-1937
* '''עמק בית שאן המזרחי''', משתרע מהעיר בית שאן עד [[נהר הירדן]]. בין ישובייישובי האזור נמנים [[קיבוץ|הקיבוצים]] הבאים:
**[[נווה איתן]], נוסד בב' כסלו תרצ"ט (1939), על שפת נהר הירדן. שמו ניתן לו לפי הפסוק המקראי המתייחס לנהר שלידה: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי."{{הערה|1=ספר ירמיהו מ"ט י"ט}}
** [[מעוז חיים]], בו שרידי [[בית הכנסת העתיק במעוז חיים|בית כנסת עתיק]].
שורה 49:
** [[תל תאומים]], נוסד ב-1982 כיישוב קהילתי לבנים ממשיכים לשאר מושבי ביכורה, נקרא על שם תל בעל שתי פסגות הנמצא במרכז היישוב.
**
* '''עמק בית שאן הצפוני''', מבית שאן צפונה. על ישובייישובי האזור נמנים:
**'''[[חמדיה]]''', מקור שמה הוא ביישוב שהיה במקום, ואשר על-שם הסולטאן הטורקי. הקיבוץ הוקם בי"ט אלול תש"ב (1942).
**'''[[בית יוסף (מושב)|בית יוסף]]''', אחד [[מושב|המושבים]] היחידים באזור. נוסד בכ"ז ניסן תרצ"ז (1937).