זאב אשור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:כלכליסט (דיון)
שורה 6:
עוד ב-1908 הקים אשור בית דפוס בלתי-מורשה לצורך הדפסת בטאון פועלי ציון ב[[יידיש]] "דער אנפאנג" ("ההתחלה"). את האותיות העבריות גנבו רחל ינאית בן צבי ואחרים מבתי דפוס בהם הועסקו, אשור בנה מכונת דפוס פרי המצאתו (כיון שרכישת מכונת דפוס חייבה רישום ב[[משטרה]]) וכך הודפסו שני גליונות של העיתון וכן חוזרים פנימיים וכרוזים. בית דפוס זה היה הבסיס ל[[דפוס אחדות|דפוס הקואופרטיבי "אחדות"]].
 
ב-[[1910]] הובילו אשור ובן צבי את הוצאת "[[האחדות]]", בטאון פועלי ציון בעברית בבית הדפוס הקואופרטיבי ששילב הן את עמל הכפיים של יצירת העיתון והן את כתיבת התכנים בעבודה משותפת. בין חברי המערכת בלטו [[דוד בן-גוריון]], [[יעקב זרובבל]], [[אהרן ראובני]] ו[[יוסף חיים ברנר]]. כלפי השלטונות ייצג אשור את בית הדפוס כמו"ל אחראי{{הערה|{{האחדות||העורך האחראי והמו"ל זאב אשור|1910/07/08|02101}}}}, דבר שהוביל אותו למשפט וקנס של 15 לירות זהב, כאשר פרסם העיתון ב-[[דצמבר]] [[1914]] מאמר בגנות פקודת הגירוש של [[האימפריה העות'מאנית|השלטונות העות'מאניים]] לכל יהודי הארץ שלא הייתה בידם אזרחות עות'מאנית, מיד לאחר כניסת [[טורקיה]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]].
 
באותה תקופה הקימה מפלגת פועלי ציון "ועדת הזדיינות" שמטרתה הייתה להוות גוף מפלגתי מפקח עליון על ארגון [[השומר]] ועל "אגודת ההתעמלות" "שמשון", ועדה זו מנתה, בנוסף לאשור את הזוג בן-צבי ואת [[יונה טאוב]]{{הערה|1=חיים קאופמן, [http://www.wingate.org.il/Index.asp?ArticleID=942&CategoryID=267 שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה]}}. בשנת [[1920]] נבחר אשור מטעם רשימת "אחדות העבודה" לחבר ב[[אספת הנבחרים]] הראשונה. כן נבחר בסוף שנת 1920 לחבר ב[[ועד קהילת יהודי יפו ותל אביב]]{{הערה|{{דואר היום||הבחירות לועד העיר|1920/10/31|00303}}}}.
 
בין [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]] ו[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות הארבעים]] ניהל בית [[הוצאה לאור]] בתל אביב בשם "ז. אשור".
 
בסוף 1921 הוא הועמד לדין על ידי שלטונות המנדט הבריטי באשמה של העלבת האומה הערבית, בגלל חוברת של [[אביגדור המאירי]] שהוא הוציא לאור, שכלל ביקורת סביב [[מאורעות תרפ"א]]{{הערה|{{דואר היום||משפט לב חדש|1921/12/13|00301}}}}.
 
אשור חיבר את ה[[מילון]] העברי למונחי הדפוס{{הערה|1='''מילון למונחי הדפוס''' מסדרת מילוני [[ועד הלשון העברית]], הוצאת ז.אשור תל אביב, 1933}}, יזם הוצאת ספרי עזר בעברית למקצוע הדפוס וכן יזם והקים את המגמה למקצועות הדפוס ב[[מכללת מקס פיין|בית הספר המקצועי על שם מקס פיין]] בתל אביב. הוא אסף במהלך חייו ספרייה גדולה לתולדות הדפוס העברי ולטכניקות של דפוס וכן ארכיון גדול לתולדות האיגוד המקצועי של פועלי הדפוס. עם מותו הוריש את הספרייה והארכיון לבית הספר.