תומאס מאן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ הוספת קישור לברבריות |
||
שורה 103:
====התנגדות לנאצים====
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-R15883, Thomas Mann.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מאן מאזין למוזיקה. 1932]]
בבחירות ל[[רייכסטאג]] של שנת [[1930]] הגדילו ה[[נאציזם|נאצים]] משמעותית את כוחם. מאן, שהביע דאגה מעליית [[המפלגה הנאצית]], נשא ב-[[17 באוקטובר]] [[1930]] נאום באולם בטהובן ב[[ברלין]], שהוכר בהיסטוריה בשם "הפנייה הגרמנית" (Deutsche Ansprache. Ein Appell an die Vernunft). מאן כינה את הנציונל-סוציאליזם "גל ענק של [[ברבריות]] אקסצנטרית וגסות-רוח פרימיטיבית של דמוקרטיית ההמונים" וכן "עווית-המון, שאון-אורוות, הללויה ועוד כהנה וכהנה חזרות מונוטוניות על סיסמאות, עד שכולם מעלים קצף מפיהם". הוא תהה על מקורותיה של תופעה זו, ושאל האם "המודל של צייתנות פרימיטיבית, טהורת-דם, פשוטת לבב ותבונה, אחידת שורות, כחולת עיניים וכנועה, הפשטנות הלאומית המושלמת הזו" יכול להתממש ב"עם מתורבת, בשל ורב ניסיון כמו העם הגרמני".{{הערה|1=הציטוטים בערך [[:de:Thomas Mann|תומאס מאן]] ב[[וויקיפדיה הגרמנית]]}}
במהלך ההרצאה הסתננו לתוך הקהל, שהורכב ברובו מרפובליקנים וסוציאל-דמוקרטים, מספר פעילים נאצים ובראשם המחזאי ה[[אוסטריה|אוסטרי]] [[ארנולט ברונן]]. תומכי הנאצים ניסו להפריע למהלך הנאום בקריאות ביניים כדי שייאלצו לפזרו, אך לא עלה בידם להפסיקו. בסיום ההרצאה הגיעו מספר התרעות על התנקשות מתוכננת במאן, ועל כן הוא חמק מהמקום דרך יציאה סודית בעזרת ידידו, ה[[מנצח]] היהודי [[ברונו ולטר]]. למחרת פרסם עיתון נאצי תצלום מגמתי מהאירוע, שבו נראה הקהל מפנה את עורפו למאן, ובתחתית התמונה נכתב "תומאס מאן מרצה". הכתבה הוכתרה בכותרת: "אויב הנאצים".{{הערה|1="זיכרונות שלא נכתבו" מאת [[קטיה מאן]]. עמוד 78}} תומאס מאן נמנה עם המתנגדים הבולטים והחשובים ביותר של הנאציזם, אך קריאותיו בנושא זה הדהדו מבלי שהשפיעו.
| |||