הר חומה – הבדלי גרסאות

ב-[[1992]] פורסם צו הפקעה לאדמות הפרטיות בהר חומה, אשר כ-30% מהן היו בידיים [[ערבים|ערביות]]. בעלי הקרקע היהודים - חברת הכשרת היישוב, חברת מקור ואחרים, עתרו לבג"ץ נגד צו זה (בג"ץ 736/93 ו-3956/92), אך העתירה נדחתה. גם עתירת בעלי הקרקע הפלסטינים נדחתה. ב-[[1995]], בזמן ממשלת [[יצחק רבין|רבין]], תוכננה השכונה, אך הבניה לא החלה מסיבות פוליטיות: [[המפלגה הדמוקרטית הערבית]] הביעה אי אמון בממשלה. מחנה הימין, בשל רצונו להכשיל את [[הסכמי אוסלו]], הודיע שיתמוך בהצעה כדי להפיל את הממשלה. כיוון שבמציאות שנוצרה לממשלה לא היה רוב בכנסת, ויתר רבין על הקמת השכונה. [[פייסל חוסייני]], השר הממונה על [[ירושלים]] מטעם [[הרשות הפלסטינית]], אמר כי בניה בהר תיחשב ל[[עילה למלחמה|קאזוס בלי]].

כיום, הכניסה הראשית לשכונה היא דרך "שדרות שמואל מאיר", מכיוון [[דרך חברון]]. מהר חומה יוצא כביש ל[[הרודיון]] שמחבר את ישובייישובי מזרח [[גוש עציון]] לירושלים. כמו כן ישנו כביש חדש שמחבר את הר חומה לגילה.

בשכונה קיימים חמישה בתי ספר יסודיים, מתוכם שניים שייכים לזרם הממלכתי ושלושה שייכים לזרם הממלכתי דתי. בשכונה פועל [[תלמוד תורה]] ובית הספר לבנות "[[תלמוד תורה ארץ המוריה|ארץ המוריה]]". תלמידי חטיבות הביניים, התיכונים והחינוך המיוחד לומדים מחוץ לשכונה.