ארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של User1500 (שיחה) לעריכה האחרונה של Liadmalone |
Orielno Bot (שיחה | תרומות) מ clean up, replaced: ישובי ← יישובי באמצעות AWB |
||
שורה 27:
;פלשתינה
[[קובץ:Palestinae.jpg|ממוזער|270px|מפת "פלשתינה" של [[אברהם אורטליוס|אורטליוס]], 1570]]
השם '''פלשׂתינה''' (Palaestina), שנעשה מקובל מאוד בשפות זרות, מופיע לראשונה אצל ההיסטוריון היווני [[הרודוטוס]]{{הערה|שם=כתבי הירודוטוס|כתבי הירודוטוס: ספר I סעיף 105; ספר II סעיף 104; ספר II סעיף 106; ספר III סעיף 5; ספר III סעיף 91; ספר IV סעיף 39; ספר VII סעיף 89.}}, שחי במאה ה-5 לפנה"ס. שם זה הוא גלגול של השם העתיק "[[פלשת]]" (או "ארץ [[פלשתים]]"), שמופיע ב[[מקרא]] ובמקורות מצריים, ושהתייחס בדרך-כלל רק לאזור החוף הדרומי{{הערה|ראו למשל [[s:שמות יג יז|שמות יג יז]].}}, אך לעיתים נקראה הארץ כולה כך היות שבמספר תקופות היה השלטון בארץ פלשתי, כפי שניתן ללמוד מכמה עדויות מקראיות<ref>{{תנ"ך|שופטים|יג|א}}, {{תנ"ך|שמואל א|יג|יט}}-כ', ועוד.
השם שבו השתמש הרודוטוס נזכר גם אצל [[אריסטו]] ומופיע בספרות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] בהתייחס לחופה הדרום-מערבי של הארץ. המשוררים הרומיים [[טיבולוס]] ו[[אובידיוס]] היו הראשונים שהשתמשו בו ב[[ספרות לטינית|ספרות הלטינית]]. ב[[המאה ה-1|מאה ה-1]] לספירה, הסופרים היהודים [[פילון האלכסנדרוני|פילון]] ו[[יוסף בן מתתיהו]]{{הערה|תרגום ליזה אולמן ל'''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', הערה לספר חמישי, פרק ט, סעיף 384: יוספוס משתמש בשם "פלאיסטינה" פעם אחת ב"[[מלחמת היהודים]]", 11 פעמים ב"[[קדמוניות היהודים]]" ושלוש פעמים ב"[[נגד אפיון]]", בכל הפעמים במשמעות "ארץ פלשתים".}} כבר השתמשו בחיבוריהם ביוונית בשם "פלשתינה" או "סוריה-פלשתינה" כדי לציין את ארץ ישראל כולה, לצורך הבחנה נוחה בין "יהודה", שמה הרשמי של הארץ בתקופתם, לבין חבל יהודה גופא{{הערה|[[מנחם שטרן]] – Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Jerusalem, 1976, Vol. I: II: Aristotle, pp. 6-7; XLIX. Ovid, p. 349}}. אולם השם "פלשתינה" הפך רשמי באימפריה הרומית רק ב[[המאה ה-2|מאה ה-2]] לספירה, כש[[פרובינקיה רומית|פרובינקיית]] יהודה בוטלה בידי הקיסר [[אדריאנוס]], בעקבות [[מרד בר כוכבא]], ותחתיה הוקמה הפרובינקיה של "סוריה הפלשׂתינאית", או בקיצור "פלשתינה"{{הערה|אדריאנוס גם שינה את שמה של [[ירושלים]] ל"קולוניה אילייה קפיטולינה", שם שהיה בשימוש במשך 500 - 600 שנה (כפי שעולה מכתבי היסטוריונים מוסלמיים), אך לא התקבל בסופו של דבר בשום שפה.}}.
ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] חולקה הארץ לשלושה מחוזות: פלשתינה [[פלשתינה פרימה|פרימה]], [[פלשתינה סקונדה|סקונדה]] ו[[פלשתינה טרטיה|טרטיה]] (הראשונה, השנייה והשלישית). בעקבות חלוקה מנהלית זו, נקרא אחד המחוזות של הארץ לאחר [[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל|הכיבוש הערבי]] "ג'ונד פלסטין". בספרי [[המשנה]] ו[[התלמוד]] (בתקופה הרומית-ביזנטית) לעומת זאת, הרבו להשתמש בשם "ארץ ישראל". השימוש בשם זה נפוץ ביותר בכל ספרות ההלכה ואגדות חז"ל, המדרשים, הפרשנויות, התפילות והפיוטים{{הערה|1=פנחס נאמן, אנציקלופדיה גאוגרפית מקראית, וכן ב [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3567 אנציקלופדיה יהודית דעת] המבוסס על מקור זה.}}.
בשלהי [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|התקופה העות'מאנית]], החלו משכילים "מתמערבים" מבין [[ערביי ארץ ישראל]] (במיוחד נוצרים–אורתודוקסים) להשתמש בשם "פלסטין"; בשנת 1911 אף נוסד עיתון בשם זה. בתהליך גיבוש הזהות ה[[פלסטינים|פלסטינית]] שלהם, אימצו בסופו של דבר ערביי ארץ ישראל את השם "פלסטין" - כשמה של הארץ{{הערה|1=[[שמעון שמיר]], [http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/article5519.aspx?RetUrl=/WRITTERS/Pages/shimon_shamir.aspx איך מבלבלת התקשורת הישראלית בין פלסטינים לפלסטינים ומדוע זה חשוב], [[העין השביעית]], 1 במרץ 2005}}. שלטון [[המנדט הבריטי]], שהוקם בארץ בשנות ה-20 של המאה ה-20, הכיר ב[[עברית]] כאחת השפות הרשמיות, אך עמד על כך ששם הטריטוריה שתחת המנדט יהיה "פלשתינה". [[היישוב העברי]] בארץ התנגד לכך בתוקף, ודרש ששם הארץ בעברית יהיה "ארץ ישראל". הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה, ששם ארץ המנדט ייכתב בעברית "פלשתינה (א"י)". ותושבי הארץ היהודים והערבים נקראו על ידם: "פלשתינאים".
שורה 45:
לפני כ-15,000 שנים, בסוף [[התקופה האפיפלאוליתית]], הופיעו בארץ ישראל כפרי הקבע הראשונים של [[התרבות הנאטופית]]. מיד לאחר מכן, ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]], הייתה ארץ ישראל מהאזורים הראשונים בעולם בהם הופיעה [[חקלאות]]. בה תורבתו ה[[חיטה]] כ-10000 שנה [[לפני זמננו]], ועץ ה[[זית]] לפני כ-6000 שנה. הערים הראשונות ב[[תקופת הברונזה הקדומה]] (האלף השלישי לפנה"ס) היו קטנות יחסית וגודלן לא עלה על כמה עשרות דונם. עם הזמן התפתחו הערים הקטנות ליישובים גדולים ואף שידעו עליות ומורדות, נוצרו בה בסופו של דבר [[עיר מדינה|ערי מדינה]] משגשגות בעלות קשרי מסחר עם [[הסהר הפורה]], [[מצרים]] ואזורים אחרים.
ב[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברונזה|תקופת הברונזה הבינימית]], בסוף האלף השלישי לפני הספירה, הייתה אוכלוסיית ארץ ישראל [[עמים ושבטים נוודים|נוודית]]. [[רועה צאן|רועי צאן]] שהשקיעו מעט ב[[בית מגורים|בתים]] והרבה מאוד ב[[קבר]]ים. בראשית האלף השני לפני הספירה, ב[[תקופת הברונזה התיכונה]] החלה מגמת עיור במערך
[[קובץ:Patriarchatus Hierosolymitani geographica descriptio.jpg|ממוזער|ימין|מפה עתיקה של ארץ ישראל משנת 1729]]
שורה 190:
{{ידיעת ארץ ישראל}}
{{ציונות}}
{{ללא בוט|44}}▼
[[קטגוריה:ארץ ישראל|*]]
שורה 195 ⟵ 197:
[[קטגוריה:המזרח התיכון: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:יהדות]]
▲{{ללא בוט|44}}
| |||