מושבת הכף ההולנדית – הבדלי גרסאות

[[מגלי ארצות|מגלי הארצות]] הראשונים שהגיעו לדרום יבשת אפריקה היו ה[[האימפריה הפורטוגזית|פורטוגזים]], שחשקו להגיע לדרום בתקווה למצוא נתיב שיט ימי ל[[הודו]] ול[[אסיה]], שיהווה חלופה לנתיבי המסחר היבשתיים היקרים העוברים דרך [[אסיה המרכזית]]. ב-[[1487]] מגלה הארצות הפורטוגזי [[בארתולומיאו דיאש]] מלווה בקבוצה קטנה חלף על פני [[כף התקווה הטובה|כף סלעי וסוער]]. הוא קרא למקום "כף הסערות" (Cabo das Tormentas), אך מלך פורטוגל [[ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|ז'ואאו השני]] שינה את שמו ל"כף התקווה הטובה" (Cabo da Boa Esperança), לציון כי ראה בו אות מבשר טובות לפתיחת נתיבי הסחר למזרח. לאחר שתים עשרה שנים, ב-[[1498]], הגיע לאותו המקום [[ואסקו דה גאמה]], מגלה ארצות פורטוגזי אף הוא. לאחר הגעתו למקום המשיך דה גאמה רחוקהרחק יותר לכיוון צפון מזרח, במעלה [[האוקיינוס ההודי]]. בדרכו להודו, הוא נחת בחוף וחקר חלקים לא ידועים של [[מזרח אפריקה]] באזור שהוא היום [[מוזמביק]].{{הערה|שם=יהונתן אלשך}}{{הערה|שם=Encyclopædia Britannica, Volume 5. p. 237-238.}}

לא היו לפורטוגזים מתחרים רבים באזור עד לסוף [[המאה ה-16]], אז החלו ה[[אנגליה|אנגלים]] וה[[הולנד]]ים להתחרות על נתיבי הסחר למזרח. תנועת ה[[ספינה|ספינות]] סביב הכף גדלה, והוא נעשה למקום עצירה קבוע לצוותים חולים ועייפים. ב-[[1647]] נטרפה ספינה הולנדית בשם "הארלם החדשה" (Nieuwe Haarlem) בחופי כף התקווה טובה. ניצולי הצוות, האירופאים הראשונים שניסו להתיישב באזור, בנו [[מבצר]] קטן בשם "מבצר החול של כף התקווה הטובה" (Sand Fort van die Kaap die Goeie Hoop), והתגוררו בו במשך שנה עד שחולצו. זמן קצר לאחר מכן החליטה [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] לייסד שם התיישבות קבועה. לחברה, אחת מהחברות הגדולות באירופה שסחרו עם הודו והמזרח באותה התקופה, לא הייתה כל כוונה ליישב את האזור,. אלאבחזונה רקראתה לייסדהחברה בכף התקווה הטובה מקום אידאלי להקמת בסיס בטוח, בו יוכלו הספינות החולפות למצוא מעגן ולקבל אספקה טרייה של מזון. למטרה זו נשלחהיצאה משלחת מהחברה תחת פיקודו של [[יאן ואן ריבק]], שהגיעה ל"מפרץ השולחן" ב-[[6 באפריל]] [[1652]].{{הערה|שם=יהונתן אלשך}}