הבדלים בין גרסאות בדף "בני עצמון"

הוסרו 172 בתים ,  לפני 3 שנים
ויקיזציה
(ויקיזציה)
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=בני עצמון|רוחב=31.321912|אורך=34.251165|כותרת=לא}}
}}
[[קובץ:Sender-bneyatzmon01.jpg|שמאל|250px|ממוזער|שלט הכניסה ליישוב בני עצמון]]
 
[[קובץ:Sender-bneyatzmon02.jpg|שמאל|250px|ממוזער|מדשאה בבני עצמון]]
'''בְּנֵי עַצְמוֹן''' היה [[מושב עובדים]] ב[[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]] אשר פונה בשנת [[2005]] במהלך ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]].
 
'''בני עצמון''' הייתה [[התנחלות]] ו[[מושב עובדים]] ב[[גוש קטיף]] שב[[רצועת עזה]], כשלושה ק"מ מצפון ל[[רפיח]]. המושב השתייך לארגון יישובי "[[אמנה (ארגון)|אמנה]]", ונשא אופי [[דתיים|דתי]] בעיקר ברוח [[ישיבת הר המור]]. באופן בלתי רשמי, אך נפוץ ומקובל, נקרא היישוב "עצמונה", כשם היישוב ב[[סיני]] על שמו נקרא. אולם בשל הנוהג שלא לתת שמות זהים לאלה של יישובים שפונו/ננטשו נקרא שמו הרשמי "בני עצמון".
 
היישוב עצמונה עלה על הקרקע בסיני ב-20/3/79 במרץ 1979{{הערה|עיתון {{דבר 22/3/79 [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1979%2F03%2F22&id=Ar00306&sk=41148788 ||מתנחלי עצמונה ממשיכים להתבסס].|1979/03/22|00306}}}} בתגובה ל[[הסכמי קמפ דייוויד]]. היישוב הוקם תחילה סמוך לכניסה ליישוב חרובית, ולאחר כחודש הועתק 5 ק"מ מערבה.{{הערה|{{מעריב|עזרא ינוב.|התנחלות עיתוןעצמונה מעריבהועתקה 17/4/79 [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR/מערבה|1979/04/17&id=Ar00505&sk=2B118EFB התנחלות עצמונה הועתקה מערבה].|00505}}}}.
 
היישוב בראשיתו היה [[מושב שיתופי]], אך עבר תהליך [[הפרטה]], שעל פיו השתייכו חלק מהמשפחות לאגודה הקהילתית, וכ-30 משפחות ביישוב השתייכו למסגרת השיתופית. בין שני הגופים התקיימה הרמוניה מלאה ועזרה הדדית.
 
היישוב מנה בשיאו כ-95 משפחות, ובהן למעלה מ-700 נפשות. ביישוב פעל סניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[תנועת אריאל|אריאל]].
ביישוב פעל סניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] [[תנועת אריאל|אריאל]].
 
במשק השיתופי היה שטח של למעלה מ-5,000 דונם גידולי שדה ב[[חבל הבשור]], 12 דונם של לולי [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]] והודונים, רפת, חברת בנייה ומשתלות עצמונה.
 
== פינוי ==
ככל יישובי [[גוש קטיף]], גם בני עצמון פונה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]] שעליה החליטה [[ממשלת ישראל]] בשנת [[2004]]. היישוב, שדגל ב[[ממלכתיות (ציונות דתית)|ממלכתיות]] ונחשב ליישוב של "[[ישיבות הקו]]" פונה בשקט וללא התנגדות, אף לא פאסיבית. המכינה הקדם צבאית שביישוב פונתה אף היא ללא כל התנגדות, לאחר טקס מרגש בהשתתפות [[אלוף פיקוד דרום]] [[דן הראל]] וקצינים בכירים נוספים שהוזמנו במיוחד לפינוי.
 
אחרי הפינוי התפצלה הקהילה לשתי קבוצות: 65 משפחות שיצרו לעצמן פתרון עצמאי זמני במסגרת "עיר האמונה" סמוך ל[[נתיבות]] וקבוצה של 30 משפחות שעברה ל[[מושב]] [[יתד]] ב[[חבל שלום]] במטרה להקים בעתיד יישוב חדש ב[[חולות חלוצה]] המרוחקים קילומטרים ספורים. ב-[[12 במרץ]] [[2006]] עברו מפוני עיר האמונה ל[[שומריה (קיבוץ)|שומריה]] שנבחר על ידם ונרכש עבורם על ידי [[מנהלת סל"ע]], שם השתקעו במסגרת בניית יישוב הקבע שלהם, כחלק מתוכנית כוללת להגדלת ההתיישבות באזור מזרח [[חבל לכיש]].
{{הערות שוליים}}
 
{{ש}}{{התנחלויות שפונו במהלך תוכנית ההתנתקות}}
<gallery>
קובץ:Sender-bneyatzmon01.jpg|שלט הכניסה ליישוב בני עצמון
קובץ:Sender-bneyatzmon02.jpg|מדשאה בבני עצמון
</gallery>
 
{{התנחלויות שפונו במהלך תוכנית ההתנתקות}}
 
 
[[קטגוריה:התנחלויות ברצועת עזה]]
[[קטגוריה:התנחלויות שפונו במהלך תוכנית ההתנתקות]]