הקונפדרציה הגרמנית – הבדלי גרסאות

בינתיים, [[פרוסיה]] הוסיפה לדכא גילויי ליברליזם בתחומה, והמשיכה במגמות ה"רפורמה מגבוה"{{מקור}}. בשנת [[1834]] נעשה מאמץ חשוב למיסוד הקונפדרציה עם כינון [[איחוד מכסים]] בין המדינות החברות, ה"[[איחוד המכס הגרמני|"צולפריין"]]" (''Zollverein''). במקביל, המשטר הפרוסי המשיך ברוח התוכניות שהגו שטיין והרדנברג פחות משני עשורים קודם לכן, ועודד את פיתוח התעשיות הכבדות במטרה למגר את הפיגור הכלכלי של פרוסיה מחד, ולהפחית את חששותיה מפני אויבותיה החזקות מאידך. יחד עם זאת, העלייה בהיקף הייצור התעשייתי הביאה להתחזקות מעמד הביניים הפרוסי, אשר תבע עוצמה פוליטית רבה יותר, ונתן ביטוי לשאיפותיו הלאומיות בדבר [[איחוד גרמניה (המאה ה-19)|איחוד מדיני של פרוסיה]] עם יתר מדינות הקונפדרציה. איחוד המכסים פתח שוק משותף, שבו הוסרו היטלי ה[[מכס]] המקומיים בין מדינות הקונפדרציה ותוקננו משקלים, [[יחידת מידה|מידות]] ו[[מטבע]]ות. בשנת [[1842]] ה"צולפריין" כבר כלל את רוב המדינות הגרמניות (אוסטריה הייתה המדינה הבולטת היחידה שלא נטלה בו חלק). היה זה הבסיס לכלכלה טרום-לאומית.