מחתרות עבריות בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

מתחילת [[המאה ה-20]] ועד זמן מה לאחר [[הקמת המדינה]] פעלו ב'''[[ארץ ישראל]] [[מחתרת|מחתרות]] עבריות''', שמטרתן הייתה הגנה על היישוב היהודי מפני [[ערביי ארץ ישראל]] והתנגדות לשלטון הזר - תחילה [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|השלטון העות'מאני]] ואחר כך [[המנדט הבריטי|שלטון המנדט]].

* '''[[השומר]]''' - ארגון שמירה להגנת היישוב היהודי שהחליף את "בר גיורא" בשנת [[1909]]. ייעודו היה "[[כיבוש השמירה]]": החלפת השומרים הערביים ששמרו אז במושבות, בשומרים יהודיים.

בתקופת [[העלייה הראשונה]], עקב התגברות ההתקפות הערביות על המושבות היהודיות בשל ההתעוררות ה[[לאומיות|לאומית]] אצל הערבים, החלו היהודים למסור את השמירה על היישובים לידי שומרים [[ערבים]] ו[[צ'רקסים]]. לבני [[העלייה השנייה]] מצב זה לא התאים מבחינה [[אידאולוגיה|אידאולוגית]]. הם האמינו שיש צורך בהעברת השמירה על היישובים היהודים לידיים יהודיות. מספר פעילים ממפלגת "[[פועלי ציון]]" החלו לגבש מסגרת ארגונית, על מנת לכבוש את השמירה ולהעבירה לידיים יהודיות.

ארגון "[[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]]" נוסד בליל [[שמחת תורה]], [[29 בספטמבר]] [[1907]], באסיפהבאספה חשאית שהתקיימה בחדרו הקטן של [[יצחק בן צבי]] ב[[בתי ורשה (יפו)|בתי ורשה]] ב[[יפו]]. כמפקד הארגון נבחר [[ישראל שוחט]]. המשימה הראשונה שעמדה בפני הארגון החדש הייתה כיבוש השמירה ב[[חוות סג'רה]] מידי השומרים הצ'רקסים. חברי הארגון יסדו בסג'רה [[קולקטיב]] חקלאי בראשותה של [[מניה שוחט]], שעיבד את אדמות החווה. לאחר כמה חודשים הצליחו אנשי "בר גיורא" לשכנע את מנהל החווה להעביר לידיהם את השמירה, לאחר שהוכיחו לו שהשומר הצ'רקסי מתרשל בתפקידו. כך הפכה חוות סג'רה למרכז הארגון.

בשנת [[1908]] פנה ועד המושבה מסחה ([[כפר תבור]]) לארגון במטרה להעביר את השמירה במושבה לידיים עבריות. חברי "בר גיורא" הסכימו לקבל על עצמם את השמירה, בתנאי שיועסקו במושבה פועלים יהודים. מאז, הפך התנאי הזה לחלק בלתי נפרד מתנאי קבלת השמירה של הארגון.

'''[[השומר]]''' היה ארגון הגנה עברי ב[[ארץ ישראל]], בשנים [[1909]]–[[1920]]. נוסד ביוזמת [[ישראל שוחט]] ו[[יצחק בן-צבי]], אנשי [[העלייה השנייה]] ומפלגת "[[פועלי ציון]]", לשם "[[כיבוש השמירה]]" ו"[[עבודה עברית|כיבוש העבודה]]", כחלק מתוכניתם להקמת ריבונות עברית בארץ ישראל.

ייסוד "השומר" היה המשך לפעילות מנהיגיו וחבריו באגודה החשאית "[[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]]" ובמסגרת "הקולקטיב" ב[[סג'רה (מושבה)|סג'רה]] וב[[כפר תבור|מסחה]]. לאחר הקמתו עברה לידי "השומר" ההגנה ברוב המושבות העבריות. עבודת אנשי "השומר" הייתה קשה ומורכבת, ודרשה הכרת תנאי הארץ, המיעוטים השונים שהתגוררו בה: [[ערבים]], [[צ'רקסים]] ואחרים, שפתם ותרבותם, וניהול יחסי עבודה עם מעסיקיהם בחברה היהודית המרובדת. ציודם של אנשי הארגון היה חדיש וכלל [[רובה|רובים]] ו[[אקדח|אקדחים]]ים; רבים מחבריו היו [[פרש (מקצוע)|פרש]]ים מנוסים, ולבושם היה תערובת של לבוש [[המערב|מערבי]], צ'רקסי וערבי. בשיא פעילותו, בשנת [[1913]], מנה הארגון כ-120 חברים וריכז את השמירה ב-13 [[מושבה|מושבות]] בארץ ישראל.

[[קובץ:PikiWiki Israel 20707 The Palmach.jpg|שמאל|ממוזער|300px|מטווח בנשק, מחנה אימונים ראשון של פלוגה ב']]

ה[[פלמ"ח]] ([[ראשי תיבות]]: '''פלוגות המחץ'''), היה הכוח ה[[צבא]]י המגויס של ארגון "[[ההגנה]]", ששימש כצבא של המדינה היהודית בדרך, ב[[ארץ ישראל]] בשנים [[1941]]–[[1948]].

בשלבים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] היווה הפלמ"ח את עמוד השדרה של הכוח הצבאי של היישוב, מילא תפקיד מרכזי ב[[קרב]]ות בצפון ובמרכז, ונשא בעיקר עול הגנת [[הנגב]], עד ש[[צבא ההגנה לישראל]] סיים להתגייס ולהתארגן ללחימה. לפלמ"ח הייתה גם תרומה חשובה בתחומים אחרים, כולל המאבק בשלטון [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]], [[ההעפלה]] וה[[עלייה לארץ ישראל]], ה[[התיישבות]], התרבות וה[[ספרות עברית|ספרות העברית]] וה[[זמר עברי|זמר העברי]].

הפלמ"ח יצר הווייה ייחודית של לוחמים, חלוצים ומפקדים, אשר התגלמה בדמויות כגון [[יגאל אלון]] או [[יצחק רבין]]. עם הקמת [[מדינת ישראל|המדינה]] ו[[צה"ל]] ב-1948, פורק מטה הפלמ"ח ו[[יחידה צבאית|יחידותיו]] שולבו בשורות הצבא הסדיר. השפעתו של הפלמ"ח על תולדותיה של [[מדינת ישראל]], על [[תרבות]]ה ועל ה[[היסטוריה]] שלה, חורגת מתרומתו הצבאית, החשובה כשלעצמה.

האצ"ל נחשב בעיני ממשלת [[המנדט הבריטי]] כ[[ארגון טרור]]. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון [[ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל]]{{הערה|שם=LTR-ref1|1=W. Khalidi, 1971, 'From Haven to Conquest', 598; updated 1987 to ''From Haven to Conquest: Readings in Zionism and the Palestine Problem Until 1948,'' Institute for Palestine Studies}}, ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה{{הערה|שם=LTR-Ref0|[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F10A1FF6345E17738DDDA90B94DA415B8788F1D3&scp=2&sq=terrorist+Irgun&st=p {{משמאל לימין|"Irgun Bomb Kills 11 Arabs, 2 Britons"}}], [[ניו יורק טיימס|New York Times]]}}{{הערה|שם=LTR-Ref2|[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=FA0E16F93D55147B93C4A81783D85F438485F9&scp=3&sq=terrorist+Irgun&st=p "Irgun's Hand Seen in Alps Rail Blast. Polish Jew Confesses He Was Lookout for Others Who Bombed British Train"], [[ניו יורק טיימס|New York Times]]}}. בין דצמבר [[1944]] לפברואר [[1945]] ניהל ארגון "[[ההגנה]]" מאבק, שכונה "[[הסזון|הסֶזוֹן]]" נגד ה[[אצ"ל]], כדי לאלצו לחדול מביצוע פעולות נגד כוחות [[המנדט הבריטי]]. המאבק כלל הסגרת אנשי אצ"ל לידי הבריטים וכן אירועים שבהם הוחזקו אנשי אצ"ל בידי אנשי "ההגנה" בתנאים קשים תוך חקירות שלוו לעיתים באלימות.

ישנם היסטוריונים הרואים במאבק המזוין, שבו לקח חלק האצ"ל, גורם משמעותי ביציאת הבריטים מארץ ישראל{{הערה|[[יוסף נדבה]], '''מי גרש את הבריטים מארץ ישראל - עובדות ומקורות''', העמותה להפצת תודעה לאומית, 1988}}. היסטוריונים אחרים ראו בשלילה את אי ציותם של "הפורשים" (כלשונם), האצ"ל וה[[לח"י]], להנהגת היישוב ואף לא ראו את פעולותיהם כגורם משמעותי ביציאת הבריטים{{הערה|1= [[מאיר פעיל]] ופנחס יורמן, '''מבחן התנועה הציונית 1931-19481931–1948: מרות ההנהגה המדינית מול הפורשים''', הוצאת צ'ריקובר, 2003}}.