נשות ניחומים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאוניברסיטת באפלו |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1אספ\2 |
||
שורה 83:
בתחילתו של המשא ומתן על הסכמי הפיצויים ביניהן, דרשה קוריאה הדרומית מיפן סכום של 364 מיליון דולר כפיצויים לקוריאנים שנכפו עליהם עבודות כפייה ושירות צבאי במהלך הכיבוש היפני של קוריאה. סכום זה חושב על פי "תעריפים" של 200 דולר לכל אדם ששרד, 1,650 דולר לכל אדם שקיפח את חייו ו-2,000 דולר לכל מי שנפצע.{{הערה|1=[https://web.archive.org/web/20060209042342/http://english.chosun.com/w21data/html/news/200501/200501170044.html Seoul Demanded $364 Million for Japan's Victims Updated," Chosun Ilbo January 17, 2005 (archived from the original on 2006-02-09)]}} במסגרת ההסכם הסופי ביניהן, שנחתם ב-[[1965]], הסכימה יפן על חבילת סיוע של 800 מיליון דולר ועל חבילת הלוואות בריבית נמוכה לעשר שנים.{{הערה|1=[http://www.atimes.com/atimes/Korea/KOR-01-221113.html Korea-Japan ties burdened by baggage, November 23, 2013]}} ב-[[1994]], הקימה ממשלת יפן את "קרן נשות אסיה" שבמסגרתה שולמו פיצויים נוספים לקוריאה הדרומית, לפיליפינים, לטאיוואן, להולנד ולאינדונזיה.{{הערה|1=[http://www.awf.or.jp/e2/foundation.html "Establishment of the AW Fund, and the basic nature of its projects".]}} 61 נשים קוריאניות, 13 טאיוואניות, 211 פיליפיניות ו-79 הולנדיות שהיו נשות ניחומים, קיבלו מכתבי התנצלות בחתימתו של מי שהיה אז ראש ממשלת יפן, [[טומיאיצ'י מוריאמה]], ובהם נכתב: "כראש ממשלת יפן, אני מביע מחדש את התנצלותי ואת רגשי החרטה הכנים ביותר כלפי כל הנשים אשר חוו את ההתנסויות המכאיבות והבלתי ניתנות לאמידה וסבלו מפגיעות פיזיות ונפשיות בלתי ניתנות לריפוי כנשות ניחומים".{{הערה|1=[http://web.archive.org/web/20070516012746/http://www.awf.or.jp/english/about/archives/1996_2.html Asian Women's Fund (1996), Letter from Prime Minister to the former comfort women, since 1996, archived from the original on 2007-05-16, retrieved 2007-03-23, archived from the original on 2007-05-16.]}} נשות ניחומים לשעבר מקוריאה, דחו את הפיצויים בשל הלחצים שהופעלו על ידי ארגון לא-ממשלתי הקרוי "המועצה הקוריאנית למען הנשים שגויסו לעבדות מינית צבאית על ידי יפן" ועקב הלחץ בתקשורת, 61 נשים קוריאניות קיבלו 5 מיליון [[ין יפני|ינים יפניים]] (כ-42,000 דולר) כל אחת מ"קרן נשות אסיה", יחד עם התנצלות חתומה, בעוד ש-142 נשים נוספות קיבלו כספים ממשלת קוריאה הדרומית.{{הערה|1=[http://www.mofa.go.jp/files/000042171.pdf "Details of Exchanges Between Japan and the Republic of Korea (ROK) Regarding the Comfort Women Issue" (PDF). Ministry of Foreign Affairs. p. 29.]}}{{הערה|1=[http://www.awf.or.jp/e3/korea.html "Atonement Project of the Asian Women's Fund, Projects by country or region-South Korea". Asian Women's Fund.]}}{{הערה|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/asia-pacific/6530197.stm Hogg, Chris (10 April 2007). "Japan's divisive 'comfort women' fund". BBC. Retrieved 22 October 2013.]}} הקרן פורקה ב-[[31 במרץ]] [[2007]].{{הערה|1=[http://www.awf.or.jp/e3/dissolution.html Asian Women's Fund Online Museum Closing of the Asian Women's Fund Retrieved on August 17, 2012]}}
בדצמבר [[1991]], בסמיכות ליום השנה החמישים ל[[המתקפה על פרל הארבור|מתקפה על פרל הארבור]], הגישו שלוש נשים קוריאניות תביעה משפטית נגד יפן, בדרישה לפיצויים על העסקתן בזנות בכפייה. ב-[[1992]] נמצאו בארכיון של [[כוחות ההגנה של יפן]], מסמכים שאוחסנו בו מאז [[1958]], לאחר שהם הוחזרו לשם על ידי כוחות צבא ארצות הברית. מסמכים אלה הצביעו על כך שהצבא לקח חלק משמעותי בהפעלת מה שכונה ב[[לשון נקיה]], "תחנות ניחומים". ממשלת יפן הודתה שהצבא הקיסרי היפני אילץ עשרות אלפי נשים קוריאניות לקיים יחסי מין עם חיילים יפנים במהלך מלחמת העולם השנייה.{{הערה|שם=סנגר|1=[http://www.nytimes.com/1992/01/14/world/japan-admits-army-forced-koreans-to-work-in-brothels.html?scp=1&sq=Jan%2014,%201992%20comfort%20woment&st=cse Sanger, David E. (1992-01-14). "Japan Admits Army Forced Koreans to Work in Brothels". The New York Times (Tokyo). Retrieved January 27, 2012.]}} ב-[[14 בינואר]] [[1992]], פרסם הדובר הראשי של ממשלת יפן, קואיצ'י קאטו, התנצלות פומבית שבה נאמר: "אין אנו יכולים להכחיש את העובדה שהצבא היפני לקח בכך חלק" בחטיפה ובמעצר של "נערות הניחומים" ו"ברצוננו להביע את התנצלותנו ואת רגשי החרטה שלנו".{{הערה|שם=סנגר}}{{הערה|1=[http://articles.latimes.com/1992-01-14/news/mn-254_1_south-korea "Japan Apologizes for Prostitution of Koreans in WWII". Los Angeles Times. Associated Press. 1992-01-14. Retrieved January 27, 2012.]}}{{הערה|1=[https://news.google.com/newspapers?id=DBFZAAAAIBAJ&sjid=QpADAAAAIBAJ&dq=japan+statement+comfort+women&pg=6923,1348837&hl=en "Japan makes apology to comfort women". New Straits Times. Reuters. 1992-01-14. Retrieved January 27, 2012.]}} שלושה ימים לאחר מכן, ב-[[17 בינואר]], התקיימה ארוחת ערב רשמית מטעם [[נשיא קוריאה הדרומית]], [[רו טאה וו]], בה אמר ראש ממשלת יפן, [[קיאיצ'י מיזאווה]], למארחו: "עלינו היפנים בראש ובראשונה ומעל הכול לזכור את האמת על התקופה הטראגית שבה מעשינו גרמו לסבל ולצער לבני עמך. אסור לנו לשכוח לעולם את רגשות החרטה שלנו. כראש ממשלת יפן, ברצוני להכריז על רגשות החרטה שלנו על מעשים אלה ולהביע את התנצלותי כלפי תושבי הרפובליקה של קוריאה". מיזאווה התנצל שוב למחרת היום בנאום שנשא בפני
ב-[[2007]], דרשו שפחות המין ששרדו שממשלת יפן תביע התנצלות. דרישה זו באה על רקע הצהרתו של ראש ממשלת יפן דאז, [[שינזו אבה]], ב-[[1 במרץ]] אותה שנה, כי אין כל עדות לכך שממשלת יפן החזיקה שפחות מין, אף על פי שממשלת יפן הודתה בכך כבר ב-[[1993]]. ב-[[27 במרץ]] פרסם הפרלמנט היפני התנצלות רשמית.{{הערה|1=[http://content.time.com/time/specials/packages/article/0,28804,1997272_1997273_1997286,00.html Fastenberg, Dan (17 June 2010). "Top 10 National Apologies: Japanese Sex Slavery". Time. Retrieved 29 December 2011.]}} ב-[[20 בפברואר]] [[2014]], אמר המזכיר הראשי לממשלת יפן, יושידה סוגה, שממשלת יפן עשויה לשקול מחדש את המחקר על הנושא ואת התנצלותה.{{הערה|1=[http://www.stripes.com/japan-may-review-probe-on-wwii-sex-slavery-1.268811 "Japan may review probe on WWII sex slavery". www.stripes.com. Associated Press. February 20, 2014. Retrieved 22 February 2014.]}} בכל אופן, ב-[[14 במרץ]] אותה שנה, הבהיר ראש הממשלה אבה שאין לו כל כוונה להתכחש או לשנות את ההצהרה הזאת.{{הערה|1=[http://newsonjapan.com/html/newsdesk/article/106893.php? "Abe says won't alter 1993 apology on 'comfort women'". http://newsonjapan.com. Reuters. March 14, 2014. Retrieved 14 March 2014.]}}
| |||