לוז (חברה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הפניה לדף ברייטסורס אנרג'י |
הרחבה תגית: הסרת הפניה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
#הפניה [[ברייטסורס אנרג'י]]▼
{{חברה מסחרית
|שם=לוז אינטרנשיונל בע"מ
|שם בשפת המקור=LUZ International Ltd
|סמל=
|תמונה=Solar_Plant_kl.jpg
|כיתוב= תחנת הכוח הסולארית ב[[מדבר מוהאבי]] בקליפורניה שהקימה לוז ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]]
|סוג=
|סיסמה=
|שנת הקמה=1979
|פירוק החברה=1991
|חברת אם=
|חברות בנות=
|משרד ראשי=
|מיקום המטה=[[הר חוצבים]], [[ירושלים]]
|מייסדים= ארנולד גולדמן
|שליטה בחברה=
|בעלות=
|אנשי מפתח=
|ענפי תעשייה=אנרגיה
|מוצרים עיקריים=[[תחנת כוח תרמו-סולארית|תחנות כוח תרמו-סולארית]]
|שווי=
|הכנסה=
|רווח תפעולי=
|רווח=
|הון עצמי=
|סך המאזן=
|יחס הון=
|עובדים=
|דף הבית=
|קואורדינטות=
}}
[[קובץ:Parabolic trough.svg|ממוזער|תרשים הטכנולוגיה של חברת לוז המבוססת על מערכת מראות בצורת פרבולה]]
'''לוז אינטרנשיונל בע"מ''' ('''LUZ International Ltd''') הייתה חברה ישראלית שעסקה בפיתוח, ייצור והקמה של תחנות כוח בטכנולוגיה [[תחנת כוח תרמו-סולארית|תרמו-סולארית]]. החברה הייתה רושמה ב[[קליפורניה]], אך כל פעילות ההנדסה, התכנון והייצור התנהלו בחברת הבת '''לוז תעשיות ישראל בע"מ''' שהייתה ממוקמת ב[[הר חוצבים]] ב[[ירושלים]].
== היסטוריה ==
חברת לוז הוקמה ב-1979 על ידי [[ארנולד גולדמן]], יזם ואיש עסקים יליד [[ארצות הברית]]. גולדמן היה אחד ממייסדיה של חברת Lexitron בשנת 1969, שפיתחה את [[מעבד תמלילים|מעבד התמלילים]] הראשון בעולם ונרכשה על ידי חברת [[ריית'און]] ב-1977. לאחר מכירת החברה עלה לישראל ועל בסיס עבודת תזה שכתב, על ניצול קרני השמש לשם הפקת אנרגיה, הקים את חברת לוז.{{הערה|{{גלובס|מירב אנקורי |ארנולד גולדמן, טייק II|1000267210|5 באוקטובר 2007}}}}
הטכנולוגיה של חברת לוז הייתה מבוססת על מערכת מראות בצורת [[פרבולה]]. המראות מתכווננות לשמש, קולטות את קרניה ומחזירות אותן לצינור נירוסטה שמלא בשמן תרמי, וטובל במיכל מים. מנקודה זו ואילך תהליך ייצור החשמל דומה לזה שמתבצע בתחנת כוח פחמית או בתחנת כוח שפועלת על גז. החום האדיר משמש ליצירת קיטור, המניע טורבינה שיוצרת את האנרגיה החשמלית.
לוז תכננה, פיתחה, בנתה, מימנה ותפעלה מתחם של 9 יחידות ייצור חשמל סולאריות ב[[מדבר מוהאבי]] בקליפורניה בהספק של 350 מגה-ואט, המייצרות חשמל לאזור דרום קליפורניה. המתחם היה תחנת הכוח הסולרית הגדולה בעולם והחל לפעול בשנת 1984.
בשנת 1991, עם ירידת מחירי הנפט וביטול הטבות מס על ידי הממשל ה[[המפלגה הרפובליקאית|רפובליקאי]] של הנשיא [[ג'ורג'_הרברט_ווקר_בוש|בוש]], פשטה "לוז" את הרגל.
==לאחר פירוק החברה==
שלוש חברות הוקמו על בסיס הטכנולוגיה או הצוות שעבד בחברת לוז:
===חברת סולל===
בשנת 1992, רכש איש העסקים הבלגי לואי בגו, את הטכנולוגיה והפטנטים של לוז ב-2 מיליון דולר מכונס הנכסים של החברה, והשקיעה סכום של 40 מיליון דולר בקמת חברת סולל. אבי ברנמילר, מהנדס שעבד בחברת לוז גוייס לחברה החדשה ושימש כמנכ"ל החל מ-1996. בשנים הראשונות עסקה החברה במכירת חלקי חילוף לשדות הסולריים שהקימה לוז ב[[קליפורניה]] ובהוזלת עלות ייצור החשמל בהם. ובמקביל המשיכה בפיתוח הטכנולוגיה התרמו-סולארית במערכת הדומה מאוד לזו שפיתחה לוז, בתוספת שיפורים העושים שימוש נרחב במערכות מיחשוב, שהתקדמו בכמה דורות מאז קרסה לוז. אלומת הקרינה ממוקדת בעזרת המראות של חברת סולל בצינור, שבו זורם הנוזל המוליך את החום לטורבינה. אחד היתרונות של הטכנולוגיה היא העובדה שהטורבינה של סולל זהה לטורבינה שמניעה תחנה פחמית סטנדרטית, והופכת אותה לתחנת כוח שניתנת להנעה הן בדלק קונוונציונלי והן באנרגיה סולרית.{{הערה|{{הארץ|יורם גביזון|הקאמבק הגדול בשוק האנרגיה הישראלי: 15 שנים לאחר שחלוצת האנרגיה הסולרית לוז פשטה את הרגל, עשויה סולל, שקמה על חורבותיה, להיות הדבר הגדול הבא בשוק האנרגיה|1.1112270|14 ביוני 2006}}}}
בשנת 2009, נמכרה החברה לחברת ציוד האנרגיה הגרמנית [[סימנס]] תמורת 418 מיליון דולר.{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|החברה מבית שמש שתעזור לסימנס לפתח אנרגיה סולארית|1.538505|18 באוקטובר 2009}}}} אך שלוש שנים מאוחר יותר סגרה סימנס את מפעלה של סולל בבית שמש, מחקה את השקעתה בחברה, ופיטרה 350 מ–400 עובדיו.{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|סימנס סוגרת את מפעל סולל; 150 עובדים יפוטרו|1.2047343|6 ביוני 2013}}}}
{{הפניה לערך מורחב|ברייטסורס אנרג'י}}
בשנת 2004, הוקמה חברת "לוז 2", שבשנת 2008 שינתה את שמה ל"ברייטסורס אנרג'י" (brightsource energy). לוז 2 הוקמה ב[[הר חוצבים]] בירושלים, לא הרחק ממשרדי לוז המקורית, על ידי היזם של לוז המקורית ארנולד גולדמן וקבוצת מנהלים שעבדו בלוז. ברייטסורס אנרג'י מפתחת תחנות כוח באמצעות ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי [[הליוסטט]]ים, אל [[מגדל שמש]] שבו מחממים מים לטמפרטורה של כ-550 [[מעלות צלזיוס]]. הקיטור שנוצר מוזרם ל[[טורבינה]] ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. הטמפרטורה הגבוהה של הקיטור מאפשרת להגיע לעלות חשמל נמוכה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, [[משאב]] יקר במדבר בו מוקמות התחנות.
===ברנמילר אנרג'י ===
בשנת 2012, הקים את אבי ברנמילר, לשכבר מנכל סולל, את חברת "ברנמילר אנרג'י" שמפתחת מערכת לאגירה אנרגיית חום. מערכת זו מסייעת ליצרניות של [[אנרגיה מתחדשת]] לייצב את אספקת החשמל, להבטיח זמינות במשך כל שעות היממה, ולהקטין את הצורך בהקמת תחנות כוח הפועלות על משאבים פוסיליים, כמו מזוט, סולר וגז — ובכך מגבות את אספקת החשמל התנודתית מתחנות כוח של אנרגיה מתחדשת.
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/305283.html חברת לוז] באתר סנונית
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אנרגיה סולארית]]
[[קטגוריה:ישראל: אנרגיה סולארית]]
[[קטגוריה:ייצור חשמל]]
[[קטגוריה:חברות אנרגיה]]
[[קטגוריה:תעשיית אנרגיה בישראל]]
| |||