פתיחת התפריט הראשי

ברייטסורס אנרג'י (BrightSource Energy) היא חברה המתכננת, מקימה ומפעילה תחנות כוח סולאריות. מטה החברה נמצא באוקלנד שבקליפורניה. כל פעילות ההנדסה והתכנון, כמו גם ניהול פרויקטים בישראל ובאירופה, מתנהלים בחברת הבת ברייטסורס תעשיות ישראל (לשעבר "לוז 2") הממוקמת בהר חוצבים בירושלים.

ברייטסורס אנרג'י
BrightSource Energy, Inc.
מייסדים ארנולד גולדמן
שנת הקמה 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה אוקלנד, קליפורניה
ענפי תעשייה אנרגיה
מוצרים עיקריים תחנות כוח סולאריות
www.brightsourceenergy.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – לוז (חברה)

בשנות ה-80 הוקמו לראשונה בעולם תחנת כוח תרמו-סולאריות על ידי חברת "לוז", ותוכננו על ידי חברת הבת לוז תעשיות ישראל. השדות הסולריים הללו, המכונים SEGS-Solar Electricity Generating Stations ( אנ) נבנו בדרום קליפורניה ומייצרים 354 מגאוואט.

בשנת 1991, עם ירידת מחירי הנפט וביטול הטבות מס על ידי הממשל הרפובליקאי של הנשיא בוש, פשטה "לוז" את הרגל. החטיבה התפעולית של החברה הפכה לאחר כמה גלגולים לחברת סולל ואילו הנהלת החברה וצוותי ההנדסה פנו לתחומים שונים. בשנת 2006 התכנסו אנשים מההנהלה וההנדסה של "לוז", חברו לצוות הנהלה והקימו את "לוז 2". בשנת 2008 שינתה החברה את שמה ל"ברייטסורס אנרג'י" (brightsource energy).

טכנולוגיהעריכה

 
מגדל שמש והליוסטטים באתר SEDC בפארק תעשיות רותם

ברייטסורס אנרג'י מפתחת תחנות כוח באמצעות ריכוז קרינת השמש, באמצעות אלפי הליוסטטים, אל מגדל שמש שבו מחממים מים לטמפרטורה של כ-550 מעלות צלזיוס. הקיטור שנוצר מוזרם לטורבינה ומכאן ואילך תהליך ייצור החשמל הוא ככל תחנת כוח רגילה. הטמפרטורה הגבוהה של הקיטור מאפשרת להגיע לעלות חשמל נמוכה. לאחר המעבר בטורבינה מקורר הקיטור ומוחזר למגדל כמים לשימוש חוזר; הקירור נעשה באמצעים יבשים (כלומר ללא שימוש במים) ומאפשר חיסכון במים, משאב יקר במדבר בו מוקמות התחנות.

פרויקטיםעריכה

איוונפה (Ivanpah)עריכה

 
השדות הסולאריים ב-Ivanpah בזמן הקמתם – יולי 2012, מצולמים ממגדל מספר 1

ברייטסורס אנרג'י מקימה שלוש תחנות כוח בהיקף כולל של 400 מגאוואט ב-Ivanpah, קליפורניה – שטח מדברי במזרח המדינה על הגבול עם נבדה, כ-60 קילומטרים דרום-מערבית ללאס וגאס. התחנות יספקו חשמל בהיקף השווה לצריכת החשמל של 140,000 משקי בית, ויחסכו פליטה של 400,000 טון פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, השקולים להורדת 70,000 מכוניות מהכביש. החברה חתמה על חוזים למכירת חשמל מהתחנות עם שתי חברות חשמל גדולות מקליפורניה, Pacific Gas and Electric (חברת החשמל של אזור מפרץ סן פרנסיסקו)[1] וSouthern California Edison (חברת החשמל של אזור לוס אנג'לס)[2], ופרויקט זה נמצא בשלבי בנייה מתקדמים, השלב המתקדם ביותר של פרויקט סולארי בארצות הברית מאז שנות ה-90. ב-23 בפברואר 2010 הודיע משרד האנרגיה האמריקאי על מתן ערבויות להלוואה בסך 1.37 מיליארד דולר למימון הפרויקט.[3]

נזק סביבתיעריכה

 
ציפור מדברון שנשרפה בזמן מעופה על ידי תחנת כוח תרמו-סולארית בארצות הברית

ממצאים של פגרי עופות ועטלפים בסביבת תחנת הכוח התרמו-סולארית איוונפה מעידים על מותם של מאות עופות ועשרות עטלפים בשנה עקב תחנת הכוח, מהם מחצית מחריכה בקרני השמש המרוכזות המופנות למגדל התרמו-סולארי ומחצית מהתנגשויות במראות ובמגדל. החוקרים מעריכים שבנוסף לפגרים שנמצאו ישנם עוד אלפים בשנה אשר לא נמצאו מסיבות שונות, ולכן סך גרימת המוות הוא כ-3500 בעלי כנף בשנה.[4] יכולת הייצור המתוכננת של התחנה היא כמיליארד קוט"ש לשנה,[5] וביחד עם ההערכה של גרימת מוות של 3500 בעלי כנף בשנה, הנתונים מצביעים על מוות של כ-3.5 בעלי כנף לכל מליון קוט"ש. לשם השוואה, מוערך כי תחנות כוח של אנרגיית רוח גורמות למוות של כ-0.4 בעלי כנף לכל מליון קוט"ש, ותחנות כוח דלקים גורמות למוות של כ-5.2 בעלי כנף לכל מליון קוט"ש.[6]

בניגוד לתדמית של תחנה סולארית, התחנה באיוונפה שורפת גז ומזהמת במהלך הלילה לשם חימום הדוד הסולארי, כדי לאפשר לדוד לשוב לפעולה סולארית תוך חצי שעה במקום תוך ארבע שעות. על מנת לעמוד בהתחייבותה שאנרגיה שמקורה בדלקים לא תהווה מעבר ל-5% מייצור האנרגיה של התחנה, מפעילי התחנה הגדירו את אנרגיית ההספק הסביל(אנ') (שנדרשת לחימום הדוד) כאילו אינה נכללת באנרגיה שמייצרת התחנה.[7][8] למרות הבטחות לצמצום שריפת הגז בתחנה, השימוש בשריפת גז עולה משנה לשנה.[5]

חוסר-כדאיות כלכליעריכה

עוד בהקמתה בשנת 2014, מחירי האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית לא היו תחרותיים עם מחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות.[9] כבר בשנת 2011 חזו חלק מהמשקיעות בטכנולוגיה שהירידה במחירי האנרגיה של תחנות פוטו-וולטאיות תהפוך את הטכנולוגיה התרמו-סולארית ללא-כדאית כלכלית.[10] על פי משרד האנרגיה האמריקאי, בשנת 2017 בממוצע מחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה תרמו-סולארית בארצות הברית היה פי ארבעה ממחיר האנרגיה לקוט"ש של תחנה סולארית פוטו-וולטאית,[11] וכמעט פי חמישה בשנת 2018.[12]

מרכז הפיתוח הסולארי בנגבעריכה

 
השדה הסולרי ב-SEDC מצולם ממגדל השמש

ביוני 2008 חנכה החברה את מרכז הפיתוח הסולרי SEDC ‏(Solar Energy Development Center), שדה סולרי פעיל המשמש להדגמת הטכנולוגיה הסולרית של החברה ולפיתוחה, בפארק תעשיות רותם שליד דימונה. המרכז מפיק כ-4–6 מגה ואט של אנרגיה תרמית.

תחנת הכוח באשליםעריכה

בנובמבר 2012, זכתה ברייטסורס אנרג'י והתאגיד הצרפתי אלסטום בזיכיון להקמת תחנת כוח באשלים בטכנולוגיה תרמו-סולארית בהשקעה של 700 מיליון דולר[13]. באוקטובר 2017 הותקן בראש מגדל השמש דוד הקיטור במשקל 2,220 טון[14]. ההפעלה המסחרית תחל ב-2019.

נזק סביבתיעריכה

מבחינת נזק סביבתי ניתן להשוות בין התחנה התרמו-סולארית באשלים לתחנת איוונפה. החל משנת 2017 ועד 2020 תבצע החברה להגנת הטבע ניטור שוטף סביב תחנות הכוח באשלים במטרה למדוד את הפגיעה בבעלי כנף. מעבר לפגיעה בבעלי הכנף, התושבים באזור אשלים והנהגים בכביש 40 מתלוננים על נזק נופי וסנוור מהמגדל בכל שעות היום.[15]

חוסר-כדאיות כלכליעריכה

מחיר האנרגיה של התחנה התרמו-סולארית באשלים נקבע על 95 אגורות לקוט"ש,[16] שהוא כפול מהמחיר לקוט"ש של התחנה הפוטו-וולטאית באשלים הסמוכה אליה.[17] מכרזים חדשים של תחנות פוטו-וולטאיות בישראל בהספק דומה ובתנאים דומים נסגרים במחיר של 20 אגורות לקוט"ש,[18] וההפרש מהווה עלות עודפת של מאות מיליוני שקלים בשנה לצרכני החשמל.[16]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא ברייטסורס אנרג'י בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ למשל http://www.forbes.com/feeds/afx/2009/05/13/afx6418102.html(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  2. ^ למשל http://www.sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?f=/c/a/2009/02/12/BUBV15S7U8.DTL&type=printable
  3. ^ ראו למשל http://content.usatoday.com/communities/greenhouse/post/2010/02/energy-department-backs-worlds-largest-solar-power-complex/1
  4. ^ Peter Fairley, Solar Towers Don't Seem to Be the Bird Destroyers Once Thought IEEE Spectrum, November 2, 2015
  5. ^ 5.0 5.1 David Danelski, Ivanpah solar plant, built to limit greenhouse gases, is burning more natural gas, The Press-Enterprise, January 23, 2017
  6. ^ Benjamin K.Sovacool, The avian benefits of wind energy: A 2009 update, Renewable Energy, Volume 49, January 2013, Pages 19-24
  7. ^ David Danelski, SOLAR POWER: Desert plant has pollution problem, The Press-Enterprise, October 19, 2015
  8. ^ Susan Kraemer, Newly Released Data Indicates Ivanpah Gas is Under 5%, CleanTechnica, April 25, 2016
  9. ^ Herman K. Trabish, Ivanpah: World’s Biggest Concentrated Solar Power Tower Project Goes On-Line, Spanish Association for the Promotion of the Solar Thermal Industry, February 2, 2014
  10. ^ Google cans concentrated solar power project, Spanish Wind Energy Association, November 24, 2011
  11. ^ NREL Annual Technology Baseline (2017)
  12. ^ NREL Annual Technology Baseline (2018)
  13. ^ עמירם ברקת, ‏פרויקט אשלים: ברייטסורס ואלסטום יקימו את התחנה התרמו-סולארית, באתר גלובס, 18 בנובמבר 2012
  14. ^ אשלים: דוּד במשקל 2,220 טון הותקן בראש מגדל, באתר ynet, 19 באוקטובר 2017
  15. ^ אילנה קוריאל, מגדל התחנה הסולארית בנגב מסנוור למרחקים: "צורב בעיניים", באתר ynet, 20 באוגוסט 2018
  16. ^ 16.0 16.1 אבי בר-אלי, "פשיטת הרגל שאולי תציל אתכם מקנס של 6 מיליארד שקל", באתר TheMarker‏, 29 בנובמבר 2015
  17. ^ עמירם ברקת, ‏הוכרזה הזוכה במכרז אשלים: חברת Ashalim Sun PV, באתר גלובס, 6 במרץ 2012
  18. ^ ינון יוגב, "Israeli Government Tender for Solar Energy Generation in Vast Photovoltaic Fields Connected to the National Electric Grid , באתר לקסולוג'י, 24 בנובמבר 2018. "The winners of the first two tenders acquired the opportunity to generate about 340 megawatts, at an electricity tariff of 19.8 and 19.9 agorot per kilowatt hour – more than two times lower than the Israel Electric Corporation’s rate for households. According to the IEC’s assessments, the winning tariff in the current tender will be even cheaper."